|
|
Page:174
פתרון דומה למעבר מצוק נמצא בוואדי ע'נים ( נקודה . ( 26 כאן התעלה החוצה את המצוק מגיעה לעומק 2 . 5 מ . ' גם כאן קיים קיר תמך התומך במצוק מלמטה . הקיר בנוי אבנים גדולות 60 x 50 ) ס"מ , ( מהוקצעות למחצה . שני מעברים נוספים מצויים במצוקים שמעל נחל ארטס ( נקודות . ( 29 , 28 בשניהם ק יים שילוב של תעלה חצובה ומנהרה קצרה , כמו בוואדי עודאלה , אך בקנה מידה קטן יותר . מבנים ומתקנים צמודים לאמה . במספר מקומות נמצאו מכנים ומתקנים שונים צמודים לאמה . הבולט בהם הוא המצד שנמצא על מדרון ואדי טקטק במרחק כ 20 מ' מהאמה , ליד המקום בו האמה חוצה את הוואדי ( נקודה . ( 17 זהו מיבנה ריבועי בגודל 15 x 15 מ , ' שעובי קירותיו 1 . 20 מ . ' לידו נמצאים בור מים ובור סיד , שאולי קשור אף הוא באמה . נראה , שלפנינו מצד או תחנת מישמר הקשור לאמה , ואולי ישב בו צוות אחזקה וטיפול באמה . שברי החרסים הבודדים שנמצאו במקום , אינם מאפשרים לקבוע את תאריך המבנה , אך אופי הבנייה דומה למבנים רומיים אחרים בסביבה זו . מגדל קטן יותר נמצא ליד הקצה הצפוני של המנהרה , מצפון לוואדי ערוב ( נקודה , 11 ראה לעיל . ( בשני מקומות נמצאו מתקנים להוצאת מים מן האמה . אחד מהם נמצא בוואדי ערוב ( נקודה . ( 6 המיתקן דומה לשוקת חצובה באבן ( מידותיה 75 x 75 ס"מ . ( נראה שהמיתקן נועד בעיקר להשקיית בהמות ולשתייה . מיתקן דומה נמצא בוואדי ג'יסר ( נקודה . ( 21 בקילומטר האחרון של האמה , במקום בו היא עוקפת את רכס ד'הר בקו , נמצאו ארבעה פתחי ביקורת בנויים . גודלם 65 x 60 ס"מ והם דומים מאוד לפתחים שנמצאו כאמה התחתונה בין בריכות שלמה לירושלים . הפתחים שייכים לשלב האחרון של השימוש כאמה . לא נמצאו פתחים דומים לכל אורך האמה עד למקום זה ( _נסיון להסבר תופעה זו יינתן להלן , בדיון על אמת ואדי ביאר . ( קטע של אמת הערוב נמצא מדרום לבריכה התחתונה בבריכות שלמה בגובה המתאים לשפת הבריכה התיכונה . האמה התחתונה מבריכות שלמה לירושלים אמה זו יוצאת משלושה מקורות מים בסביבות בריכות שלמה , ונמשכת ממרגלות הבריכה התחתונה עד להר הבית . ראשיתה בגובה _כ 765 מ , ' וסופה בגובה _כ 735 מ , ' בהר הבית . האמה עוברת 20 . 6 ק"מ , בעוד שהמרחק בקו אווירי הינו 10 ק"מ . קו הגובה 760-740 מ , ' בו עוברת האמה , קרוב באזור זה לקו פרשת המים . האמה חוצה ערוצים קטנים הסמוכים לפרשת המים , אך עדיין לא יוצרים ואדיות עמוקים כבאזור הערוב . משום כך האמה מתפתלת פיתולים קטנים רבים , אך אינה נזקקת לעיקולים עמוקים ולחציית ואדיות מהסוג שבאמת הערוב . ההפרעות הטופוגראפיות העיקריות בדרך לירושלים הן שלוש שלוחות הר , החודרות עמוק מזרחה : שלוחת בית לחם , שלוחת צור בחר ושלוחת ג'בל מוכבר ( ארמון הנציב . ( שתיים מאלו נחצו במנהרות ארוכות . האמה התחתונה היתה בשימוש זמן ארוך , כולל חלק ניכר מהתקופה העות'מאנית . בתקופה זו הוכנס לאמה צינור חרס , שכוסה בשכבות טיח ובנייה . שיטת הבנייה של האמה המקורית דומה לזו שבקטעים הבנדים באמת הערוב , ובעיקר לאלו שבאזור ואדי ערוב עצמו : קיר שעוביו כ 1 . 5 מ , ' בנוי אבנים קטנות בתוך מילוי מלט משובח , מהווה את תשתית האמה . עליו בנויה התעלה המטויחת , שרוחבה כ 50-40 ס"מ , גובהה כ 60 ס"מ , ומשני צדיה קירות בנויים ומטויחים , שרוחבם כ 30 ס"מ . בבנייה ניכרים מספר תיקונים ושינויים , ובמקומות מסוימים מבחינים בארבע שכבות טיח . לתוך התעלה המטויחת הכניסו העות'מאנים את צינור החרס , המורכב מחוליות ( איור . ( 3 צינור זה עבר תיקונים שונים , ובמספר מקומות ניתן להבחין בו בשני שלבים ברורים . לשם ניקוי ואחזקה שוטפת של הצינור נבנו פתחי ביקורת בגודל 60 x 60 ס"מ . כאמור , לכל אורך הדרך מבריכות שלמה לירושלים נמצאת האמה כפי ששוקמה על ידי התורכים , עם צינור החרס בתוכה . אך בחמש נקודות השתמר תוואי האמה הקדומה בנפרד , ללא שיפוצים מאוחרים . מצפון לבית לחם נמצאו בסקר הנוכחי שני קטעים קדומים ( נקודות . ( 36 , 35 הקטע הראשון , שאורכו כ 20 מ , ' הוא תעלה חצובה בסלע ו רוחבה 50 ס"מ , גובהה 1 מ , ' והיא מקורה בלוחות קירוי . הקטע השני , שאורכו 41 . 20 מ , ' עשוי שילוב של קטעי תעלה חצובה ומקורה ושני ק טעי מנהרות חצובות באורך 4 . 20 מ' ו 21 . 30 מ . ' המנהרות בעלות חתך אליפטי . רוחבן 45 ס"מ וגובהן 85 ס"מ . שני ק טעים אלו נמצאו איור : 3 הצינור מתקופת התורכים באיזור בית לחם
|
|