|
|
Page:172
חלקו העליון של ואדי ערוב הופך כאן לבקעה , ההולכת ומתרחבת כלפי מערב . סמוך לקצה המזרחי של בקעה זו נמצאת בריכת הערוב , הבנויה במיפלס המאפשר למי המעיינות שממערב לה לזרום לתוכה . מי מעיינות אלו נאספים אל הבריכה באמה בנויה , שאורכה כ 1 ק"מ ( נקודה . ( 4 השלב הקדום שלה , הגלוי רק במקומות מועטים , דומה במבנהו לקטע הקודם . הקצה המערבי של אמה זו , העובר מתחת לכביש הראשי ירושלים-חברון , הינו — על סמך תיאורים קודמים מנהרה , שכיום לא ניתן למצאה . גודלה של בריכת ערוב הוא 68 x 48 מ , ' עומקה 8-6 מ , ' וקיבולה מעל 20 , 000 מ"ק . עובי קירות הבריכה הוא כ 1 . 5 מ . ' הם בנויים בחלקם התחתון מאבני גזית גדולות , ואילו בחלקם העליון ניכרים תיקונים רבים . הבריכה מטויחת מבפנים . מערכת מדרגות יורדת אליה בפינתה הדרומית מזרחית . אמת המים ממערב נכנסת לכריכה בפינתה הצפונית מערבית . מכאן זורמים המים לתוך הבריכה , אך יש גם אפשרות להזרימם בתעלה , על גבי הדופן הצפונית של הבריכה , ומשם על הדופן המזרחית שלה , עד למגלשה שהורידה את המים מזרחה . לדברי שיק היתה כאן במאה _ה 19 טחנת קמח מונעת בכח המים . ברור שטחנה זו נבנתה בתקופה מאוחרת , לאחר שהאמה יצאה מכלל שימוש . היציאה המקורית של המים מהבריכה לאמה נעשתה דרך פתח מקורה בקשת נמוכה , שרוחבו כ 50 ס"מ , לחדר בנוי אבני גזית ומקורה בקמרון חביתי . יש להניח , שבחדר זה היה מיתקן שאיפשר את ויסות הזרימה של המים לאמה . הנקודה של יציאת האמה מחדר זה אינה גלויה , והאמה נראית לראשונה שוב רק במרחק כ 50 מ' מזרחה מהבריכה , בצלעו הצפונית של ואדי ערוב . אופיו של תוואי האמה מכאן עד בריכות שלמה נקבע , כאמור , על פי התנאים הגיאוגראפיים . בקטע זה האמה עוברת לאורך קו גובה החוצה עשרה יובלים של נחל ערוגות ונחל תקוע . כל יובל כזה גרם לפיתול של כ 3-2 ק"מ בתוואי האמה . ברכסים שבין הוואדיות האמה נתקלת לעתים במצוקים בגובה 5-4 מ . ' בוני האמה בקטע זה עמדו איפוא לפני מכשולים טופוגרפיים לא קטנים . לאורך רוב הדרך השתמרה האמה היטב , וניתן היה לגלותה בקלות , מלכד באזור בקעת תקוע , שם היא לא נמצאה גם כמאה הקודמת . לאורך תוואי זה מובחנות שלוש שיטות לבניית האמה : בנייה , חציבה ושילוב של בנייה וחציבה . השיטה הראשונה שימשה במישורים ישרים או על מדרונות מתונים מאוד . דוגמה טובה לכך הם קטעי האמה בשתי הגדות של ואדי ערוב . בקטעים אלו האמה אינה אלא קיר מסיבי איתן , שרוחבו _כ 1 . 5 מ' וגובהו משתנה בהתאם לנתוני השטח מ 1 _מ'עדל 3 מ / הבנייה נעשתה מאבנים קטנות נתונות בתוך מלט משובח . בחלקו העליון הקיר מתפצל לשני קירות דקים יותר , שרוחבם מגיע _ל 40-30 ס"מ וגובהם ל 60 ס"מ . קירות אלו טויחו מבפנים ומבחוץ והיוו את תעלת המים . רוחב התעלה מגיע ל 50-40 ס"מ . לקטעי האמה הבנויים הוצמדו לעתים קירות תמך . הדבר בולט במיוחד בוואדי ערוב , בו קיימות חלקלקות בגובה כ 3-2 מ , ' התומכות כאמה מצד הוואדי . לאורך קטעים ארוכים הבנויים בשיטה זו , נראה בבירור תיקון מאוחר של האמה , המתבטא בהרמת גובה הקיר ותיקון הטיח . בשיטה השנייה השתמשו כאשר היו בנמצא משטחי סלע ארוכים ונוחים לחציבה . אלו מופיעים במיוחד בנקודות של עקיפת רכסים ומדרונות . בשיטה זו נחצבה תעלה בעומק ורוחב 70-60 ס"מ , ללא בנייה כלל . בשיטה השלישית השתמשו במדרונות סלעיים תלולים , והיא מאפיינת את רוב קטעי האמה כין ואדי ערוב לבריכות שלמה . בשיטה זו חצבו במדרון הסלעי תעלה רדודה , ברוחב כ 60 ס"מ , ומשני צדיה נבנו קירות מטויחים , שרוחבם 40-30 ס"מ וגובהם 50-30 ס"מ . מאחר שהסלע אינו רצוף לאורך המדרונות , היה צורך לשלב שיטה זו בשיטה הקודמת לאורך קטעים ארוכים . רוחבה הכולל של האמה מסוג זה מגיע ל 1 . 20 מ . ' בכל שלוש השיטות האמה כוסתה בלוחות אבן מהוקצעים , שאורכם 80-70 ס"מ ורוחבם 60-50 ס"מ . אלו השתמרו היטב לאורך קטעים ארוכים , בעיקר באלו הבנויים בשתי השיטות האחרונות ( איור . ( 2 בחתכים לאורך האמה ניתן להבחין ב 5-4 תיקוני טיח שונים . בחתך בוואדי ערוב נמצאו חמש שכבות טיח ; שתי איור : 2 אמת הערוב , קטע חצוב ומקורה בלוחות אבן
|
|