|
|
Page:12
יונה מדגיש , שמימוש הדמוקרטיה הרב תרבותית יכול להתקיים על ידי יצירת מרחבים נפרדים לכל אחת מהתרבויות , אך תוך יצירת מרחב משותף המבטא את כל התרבויות . המרחב הנפרד והמשותף יאפשר גם לנשים , לדתיים , לפלסטינים אזרחי מדינת ישראל ולאחרים להביע את תרבותם ולא רק לאלה המוכפפים לתרבויות הדומיננטיות . ברונר ופלד , 1998 ) עמ' ( 131-107 מצביעים על כוחה החברתי כלכלי של כל דמוקרטיה . הם מוחים נגד קבוצת מיעוט שאינה מכשירה את חבריה להתמודדות עם דרישות החיים המודרניים ומחדירה בהם סוגי ידע ועמדות המנכרים אותם מהחברה הסובבת , הרי שהיא מציידת את בניה במטבעות תרבותיים שאינם " בני המרה" מחוץ לתחומיו הצרים של המיעוט . תרבות כזאת [ ... ] מותירה את בניה עניים במונחי הכושר לאוטונומיה ( שם , עמ' . ( 126 ברונר ופלד גורסים , שתרבות היא רק תנאי אחד להגדרת קבוצה תרבותית . חשובות לא פחות הן ההזדמנויות הכלכליות , המאפשרות מעורבות בחיים היצרניים הכלכליים ולא רק התרבותיים . הדמוקרטיה בישראל מקיימת מנגנונים דמוקרטיים , המקדמים בעיקר אותם הערכים המבטיחים את השרשת ההגמוניה המגדירה השתייכות ללאומיות היהודית . הקשר בין לאומיות יהודית לבין חירות הפרט מהווה הצדקה לארגון כל ספירות החיים והוא קובע את ערכיה , רעיונותיה ותרבותה של מדינת ישראל . הדומיננטיות של הלאומיות היהודית ממיינת בצורה נחרצת את אלה השייכים לקולקטיב הישראלי ואת אלה שהודרו ממנו . בדמוקרטיה הנשענת על מסורת אתנו לאומית כמו ישראל , מושג האזרחות והחברות בקולקטיב מלא סתירות ומתחים . למשל , פסיקת בג"ץ משנת 2006 קבעה , ש"החלוקה לאזורי עדיפות מפלה ערבים" ובכך ביטלה אפליה גלויה של ערבים . הביטול נעשה מתוקף ההיבט הנורמטיבי של מושג "האזרחות , " המדגיש את ערך 2 השוויון הפורמאלי בין אזרחי המדינה . שוויון כבסיס משותף לכל זכויות היסוד אינו ברור מאליו במדינה לאומית , ואין הוא מכיל תפיסה אוניברסלית של אזרחות . קבוצות מיעוט נפגעות בזכויותיהן ובאפשרויות לממש את עצמן ולא פעם הן מודרות מגבולות הקולקטיב . העובדה שהמדינה מעניקה עדיפות לחברי קבוצה אחת על פני אחרות אינה מאפשרת לכולם זכויות שוות , דבר המתבקש מהגדרת "דמוקרטיה רב תרבותית . " המתח בין אוניברסליות במחויבותה של מדינת ישראל לעקרונות דמוקרטיים לבין פרטיקולריות , המתבטאת באתוס המגדיר אותה כמדינת העם היהודי , משתקף במערכת החינוך .
|
|
|