|
|
Page:11
משה שרת גרס מדיניות חוץ וביטחון שונה מזו של הממסד הביטחוני , שבראשו עמדו ראש הממשלה ושר הביטחון , דוד בךגוריון , והרמטכ"ל הכריזמטי , משה דיין . בעוד ששרת גרס כי גישה מתונה תרפה את העוינות הערבית ותקדם את השלום , דגלו יריביו אלה במדיניות "אקטיוויסטית" שהתבטאה בביצוע פעולות תגמול עזות בתחומי ירדן , מצרים וסוריה . כהונתו של שרת בראשות הממשלה , שלא עלתה על שנתיים , הייתה דחוסה בין התפטרותו של ראש הממשלה בךגוריון והליכתו לשדה בוקר בשלהי 1953 ובין חזרתו של בן גוריון לתפקיד זה אחרי בחירות . 1955 בשנתיים אלה , בעוד בן גוריון ממתין לשעת כושר לחדש את ימיו בראשות הממשלה , נבצר משרת לפרוש כנפיים . העימות בין שתי האסכולות , המתונה והאקטיוויסטית , שאותה ייצגו שני היריבים , החריף עם שובו של בן גוריון משדה בוקר לממשלה , תחילה כשר ביטחון תחת ראש הממשלה שרת ואחר כך , ביתר שאת , כשחזר שרת להיות שר חוץ בלבד תחת ראש הממשלה בן גוריון ; שר החוץ המתון הודח מן הממשלה על ידי יריבו החזק ממנו באמצע יוני , 1956 חודשים מספר לפני שיצאה ישראל באוקטובר 1956 למלחמת מנע נגד מצרים הנאצרית ( מבצע "קדש . ( " אין ספק , ראש הממשלה ושר הביטחון ראה בשר החוץ מכשול על דרכו זו וראה לסלקו ממנה בעוד מועד . אין לדעת אם מדיניותו האנטי לוחמנית של שרת , אילו מומשה , הייתה מקדמת את בוא השלום , שהרי כהונתו נקטעה ומדיניותו לא מוצתה . ההיסטוריה , לטוב או לרע , אינה כוללת "אילו" באוצר המילים שלה . מנחם בגין ( 1992-1913 ) אישיות נוספת בקבוצת הנפילים , מנחם בגין , ייזכר בתולדות מדינת ישראל בשל כמה אירועים גדולים שבמרכזם עמד . בעשרים ושניים במאי , 1948 כאשר לוחמי הארגון הצבאי הלאומי ( אצ"ל ) ביקשו לפרוק על שפת ימה של תל אביב את הנשק שהביאו מצרפת באנייה "אלטלנה , " בניגוד להחלטת ממשלת ישראל , ריסן מפקד הארגון מנחם בגין את אנשיו ומנע מלחמת אחים . לדבריו בכנסת לאחר מעשה , שוב ריסן את אנשיו , כאשר בינואר 1951 הם הפגינו מול בניין הכנסת ( אז במרכז ירושלים ) כדי לסכל את כניסת ממשלת ישראל למשא ומתן ישיר עם ממשלת גרמניה המערבית על קבלת שילומים לנזק החומרי שגרמה גרמניה הנאצית ליהודי אירופה בשנות השואה . בשנת 1973 מתח מנחם בגין בכנסת ביקורת חריפה מאין כמוה על מחדלי ממשלת גולדה מאיר בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים , וסלל בכך את
|
|