|
|
Page:13
בפתח הספר ביום ה' באייר תש"ח הוכרז על הקמתה של מדינת ישראל . באותו טקס היסטורי עברנו מן השלב של "מדינה בדרך" אל השלב של "מדינה בהקמה , " שבו אנחנו נמצאים עד היום . בחמישים וחמש השנים שעברו מאותו יום , לא דרכנו במקום , חוללנו גדולות ונצורות , היינו שותפים או לפחות עדים מקרוב לתמורות שראוי להתפאר בהן , ועם זאת , אנחנו עדיין באמצע הדרך . יש לנו רק חלק מחוקה של מדינה מתוקנת , יש לנו שלום רק עם חלק מהעמים השכנים , ורק חלק מן העם היהודי חי במדינת הלאום שלו . פניה של מדינת ישראל כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי טרם גובשו . אין לנו תפיסה חדה , מגובשת , יציבה ומוצדקת בדבר האופי הדמוקרטי של המדינה . אדרבה , קבלת החוק לפטור משירות חובה בצבא של חרדים באשר הם חרדים היתה בגדר חציית קו עקרוני , הפכה את מדינת ישראל מ"מדינה דמוקרטית בהקמה" למדינה הראויה להיקרא "כמו דמוקרטית , " זנב לאריות . גם פניה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי טרם גובשו . אין לנו תפיסה ברורה , מוסמכת , יציבה ונסבלת בדבר הזהות היהודית של המדינה . רבים מבינים את הביטוי החוקתי "מדינה יהודית ודמוקרטית" כביטוי שיש סתירה בין מרכיביו . הם מציעים לנו אפוא לוותר על חלק מיסודות הדמוקרטיה , לטובת האופי היהודי של המדינה , בלא להבין , כי רק המרכיב הדמוקרטי יכול ליצור חובה כללית של נאמנות אזרחית למדינה , בלא להבין , כי ככל שנחלש המרכיב הדמוקרטי , כך נחלשת חובתו של האזרח לציית לחוקיה של המדינה , מתחזקת דמותה של המדינה כמנגנון כוחני ונחלשת דמותה כמנגנון מוסרי . תפיסה אחראית של "מדינה יהודית ודמוקרטית" רואה את שני מרכיבי
|
|