|
|
Page:9
מבוא הגדרת הנושא ומטרת החיבור נושא הספר הזה הוא המחשבה שהתמודדה עם מכלול בעיות הדת ומקומה בחיי החברה , המדינה והתרבות בזמן החדש , ברמה הפילוסופית ובתהליך היסטורי . כמה הבחנות מונחות ביסוד משפט פתיחה זה . הן טעונות דיון , שיתברר ויתמלא בחיבור עצמו . ראשית , בחרתי לאפיין את החשיבה שתידון בחיבור זה כ"התמודדות" עם מכלול בעיות הדת , כדי להדגיש שהכוונה איננה רק ל"מחשבה דתית" — המחשבה המתבססת על האמונה באל ובתורתו והמפתחת את יסודותיה אל מול אתגרי הזמן - אלא גם למחשבה על אודות הדת מנקודות ראות שונות שמעבר לה , בין כאלה המבקרות את הדת ומתנגדות לה , ובין כאלה האוהדות אותה , אך רואות בה רק שלב בדרך להכרת אמת , שהבנתה המלאה היא מעבר לה . ההבחנה בין שני סוגים אלה של חשיבה על הדת מלווה את תולדות הפילוסופיה הכללית במערב , החל מן המפגשים הראשונים בינה לבין הדתות המונותיאיסטיות - היהדות והנצרות - בתקופה ההלניסטית , ואחר כך בימי הביניים , והיא התחדדה והתגבשה בזמן החדש , על רקע תהליכי החילון של תרבות המערב . ברמה הפילוסופית היא באה לידי ביטוי דיסציפלינרי כהבדל שבין "פילוסופיה דתית" ל"פילוסופיה של הדת . " הבדל זה יידון להלן , אך חשוב להציג ואף להדגיש את ההבחנה הזאת כבר בפתח החיבור , כדי למנוע אי הבנה אפשרית . התמקדות הדיון בנושא הדת ומקומה בחיי החברה , המדינה והתרבות אינה באה לבודד את הדת מן המכלול , אלא דווקא כדי לבחון כציר מאחד את התחומים הרבים הקיימים סביבה . קביעה זו נובעת מהסתכלות היסטורית : הדת המשיכה להיות הציר העיקרי של ההתמודדות עם בעיות "היהדות" ( כולל בעיות העם היהודי ) בכל הרמות : באידיאולוגיה , בסיפורת ובשירה , ובפילוסופיה . המושג "יהדות" הוטבע בזמן החדש , עם הופעתם והתמסדותם של מדעי היהדות כדיסציפלינה אקדמית , ומתוך הכוונה המוצהרת לתפוש את המכלול , שהוגדר בעבר כ"תורה" או כ"דת , " בגדרה של "תרבות" " ) קולטורה ( " הומניסטית . מובן מאליו שעל ירי הפיכה זו בתפישת מרכיבי הזהות היהודית הופיעו צירי דיון חדשים , מלבד הדת , כגון דמותו וגורלו ההיסטוריים של העם היהודי ; מעמדו החברתי והפוליטי בין העמים ; התכנים המוסריים , החברתיים והלאומיים מדיניים ; התכנים המדעיים , האמנותיים
|
|