|
|
Page:8
משמעות על אורחות החיים של הגופים שראו עצמם "מהפכניים" בארץ . עוד יותר הרות גורל היו השלכות תפישה זו על מערכת היחסים בין הישוב , ובמיוחד אותם האלמנטים בקרבו שנשאו את דגל המהפכה , ובין העם היהודי בגולה . אסופת מאמרים זו עוסקת באתוס המהפכני של הזרם המרכזי בתנועה הציונית והשלכותיו . מכאן גם שמה : "ההליכה על קו האופק" - היצר של מתיחת המציאות עד גבול החלום . שלוש סוגיות מרכזיות בה : היחס של התנועה הציונית לשימוש בכוח ; יחסו של השמאל הציוני למהפכת אוקטובר ולברית המועצות כ"ארץ המהפכה ; " היחס של זרם זה ליהדות אירופה לפני השואה ואחריה . כאמור , הבריח התיכון , המחבר בין שלוש הסוגיות , הוא הדחף המהפכני . בצד שאיפת השלום של תנועת הפועלים בארץ התקיימה בקרבה משיכה לשימוש בכוח . האלימות החבויה היתה מתפרצת מדי פעם , אם בסכסוכים בין ציונים סוציאליסטים ובין יריביהם מימין , ובמיוחד במחנה הרביזיוניסטי ( זרם מהפכני ימני , שאף הוא לא הדיר עצמו מהאתום המהפכני , אך ישם אותו אך ורק לתקנת עם ולא התעניין בתיקון עולם ;( אם בהתייחסות לערביי ארץ ישראל , או אפילו לבריטים . הנכונות להשתמש בכוח לא היתה מובנת מאליה . היא היתה כרוכה בוויכוחים פנימיים קשים ובהתייסרות מוסרית . אולם היא משכה רבים בקסמה הדמוני , ובשעות של הכרעה נמצא לה צידוק , תוך שימוש בנימוקים השאובים מבית-היוצר הסוציאליסטי . מי שמבקש להבין את מהותה של תנועת העבודה הארצישראלית יתקשה לעשות כן בלי לעמוד על מערכת יחסיה הסבוכה והמורכבת לברית המועצות , ארץ המהפכה הגדולה ובעיני רבים מאוד מגשימת הסוציאליזם עלי אדמות . המשיכה והדחייה שימשו בערבוביה , ושתיהן כאחת השפיעו על עיצובם של אורחות המחשבה , קוד ההתנהגות , ועולם הסמלים והדימויים . האתוס המהפכני הארצישראלי מצא בברית-המועצות מקור ללגיטימציה . לא כל כך האידיאולוגיה , כמו מערכת הנורמות והציוויים , המדריכה את המהפכן , היא ששימשה מכנה משותף : האקטיביזם הציוני הםוציא ליסטי מצא בברית-המועצות את מוקד החיקוי שלו , וערבוב התחומים בין הספירה הלאומית והחברתית מצא ב"מהפכה בארץ אחת"
|
|
|