|
|
Page:9
הקדמה למהדורה השנייה מהדורה חדשה זאת של " שפינוזה ומושג היהדות " מופיעה זמן מועט אחרי שנת ה - 300 למותו של שפינוזה . העיסוק במישנתו לא פסק אף פעם , שכן הגותו מצטיינת ברלוואנטיות טפליאה לבעיות שמנסרות במחשבה הפילוסופית של זככנו , ועם - זאת עורר מועד היובל התעניינות מוגברת לגבי הנדבכים השונים של מישנתו ; הדבר בא לביטוי הן בכנסים בינלאומיים וכל * ארציים , והן בספרות המחקריהן מן - הראוי גם לציין , כי מאז הופעתו הראשונה של ספר זה נתוספו אצלנו , בשביל הקורא העברי , מסער ספרים חשובים חדשים - הן מקור והן מחקר . הופיעו בלבוש עברי שני ספרים נוספים סרבל שפינוזה : " מאמר על תקון השכל " ( הוצאת מאגנס , ירושלים תשל " ג , תרגם נתן שפיגל , ערך , הקדים מבוא והוסיף הערות יוסף בן - שלמה ) ; " מאמר קצר על אלוהים , האדם ואושרו " ( הוצאת מאגנס , ירושלים תשל " ח ) , הכולל אף היא מבוא מקיף והערות פרשניות מפורטות מאת בן - שלמה ; " מאמר מדיני " ( הוצאת מאגנס , ירושלים תשמ " ב ) . כן תורגם לעברית ספרו של י . ח . רות : " שפיניזה " ( הוצאת מאגנס , האוניברסיטה העברית ירושלים , תשל " ד ) , וראה אור הקובץ " שפיניזה - 300 שנה למותו " ( הוצאת אוניברסיטת חיפה תשל " ח ) , המכיל 10 מסות גדולות , בהן נמצא את מרבית ההיבטים של מישנה זו . אילי יהדת בכל אלה לתרום לשינוי האווירה של אדישות עוינת , שמגלים הוגים מסוימים של הציבוריות בארץ , וביניהם גם משרד החינוך וההשכלה , כלפי גדול ההוגים של האומה בזמנים המודרניים , אנשי משרד זה ושלוחותיו , שמרבים לדבר על יקר " התודעה היהודית " , התעלמו מאותו יובל ועברו עליו בשלם . הראי " ה ( הרב אברהם יצחק הכהן קוק ) , כתב בזמנו על " איש מזרע ישראל , שהמחשבה על האחדות האלוהית היכתה שורש כל כך חזק בנפשו , עד שרק הוא יכול היה להוליד צל חשוך נורא כזה על יד האור הגדול . . . " , אבל " הננו מוכשרים להוציא גם מהרמון הזה המעיבה בקליפתו איזה תוך תמציתי , הראוי להתקיים אחרי מירוקו , ליבינו וצירופו " ( " עקבי הצ - " ) . ומשמע , משרד החינוך וההשכלה קול ישראל לא מצא עניין ב " תוך " הזה , שהרב קוק לא בחל בו . חיבורנו , כפי שנאמר בפתיחה למהדורתו הראשונה , מיועד היה להבהיר מקצת ההנהות הפילוסופיות שביסוד השקפתו של שפירזה על היהדות , וכן
|
|