sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

אין לומר שתפיסתו החינוכית של בן - גוריון היתה אינדיבידואליסטית ועל כן קשה להבין את מתן התפקיד להורים להיות פעילים בהתוויית דרכי החינוך של ילדיהם . ב - 1942 חשב כי נזדמנה לידו האפשרות לחנך יתומים ניצולי שואה , הוא התלהב מאוד מהסיכוי שהם יהיו " הילדים של כל העם " והתנגד להעבירם לרשותן של משפחות מאמצות . חינוך פרטי - משפחתי עלול לסכל חינוך על פי צרכיה של האומה , כפי שההנהגה מבינה אותם , " הנה ניתנה לנו הזדמנות לחנך דור לבנין המדינה היהודית " , אמר . 26 ואם לגבי הילדים כך , לגבי הנוער על אחת כמה וכמה . ב - 1939 הוא הציע להמיר את תנועות הנוער ב " מעין צבא יהודי " . 27 את החינוך אמר בן - גוריון לבסס על התנ " ך , שאליו רצה לבצע מעין " קפיצה " , על פני תהום הגלות . קשה להכריע באיזו מידה היה התנ " ך מקור לעקרונותיו ומטרותיו של בן - גוריון כמדינאי ומחנך , ובאיוו מידה שימש בידיו כאמצעי כביר כוח . הוא שאב ממנו את הציווי : " ואהבת לרעך כמוך " ( ויקרא , י " ס , 18 ) , וגם הוראות פרגמטיות יותר . את " החוכמה המדינית הגדולה " יעץ בן - גוריון למצוא בספר שמות , כ " ג , 29 - ש3 : " לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן - תהיה הארץ שממה וךבה עליך חית השדה . מעט מעט אגרשנו מפניך , עד אשר תפרה ונחלת את הארץ " . בפסוק התוכף יעץ ה ' לעמו לגרש את יושבי הארץ . אם נקבל את הנחתו של אחד הביוגרפים מנאמני בן - גוריון , נוכל להבין את השוני בין החינוך על הפסוק מספר ויקרא , לבין החינוך על הפסוקים המובאים מספר שמות , כשוני בין מטרות מוצהרות למטרות סמויות . פעולות התגמול , למשל , שימשו " צרכים סמויים " של ישראל שלא רצתה לחשוף את העניין שהיה לה " להחריף את הסכסוך " עם שכנותיה הערביות ואף " להביא ללחימה בפועל ממש " . בהביעו את השאיפה ש " נשמת הספר ונשמת העם יהיו לאחת " התכוון בן - גוריון לפסוקים המובאים מספר שמות יותר מזה המצוטט מספר ויקרא , על כל פנים ככל שמדובר בציווי האוניברסלי של אהבת האדם . הוא רצה שעם ישראל ילמד מן התנ " ך את ההסתמכות על כוהו ועוצם ידו , בניגוד להיסטוריה הגלותית שלו . זה היה חשוב לו יותר מאשר המבנה החברתי של ישראל וסגנון החיים של העם היושב בה . 28 ג , השפעת השואה על האידיאולוגיה של זרם העובדים הפולמוס על שמירת האוטונומיה האדמיניסטרטיבית של זרם העובדים או הכללתו במערכת החינוך של הוועד הלאומי , הקביל במידת מה לפיצולה הגובר של מפא " י בין הימין והשמאל . ב - 1939 הוכנס הזרם לפיקוח ותיקצוב של מחלקת החינוך . מלחמת . העולם והשואה החריפו וקיטבו את המחלוקת האידיאולוגית הן בתוך מפא " י והן ובתוך זרם העובדים בין השמאל לבין מפא " י שהתפלגה ב - 1944 .

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help