sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

כאמור התגלעה מחלוקת בעניין ההכללה האדמיניסטרטיכית . ברל כצנלסון חשב שעל הפועלים ליהנות מהתקציבים הכלליים של החינוך , והנהלת החינוך צריכה להיות כוללת . אך מבחינת התכנים סבר כי יש להותיר מרחב למגמות חינוכיות שונות שאחת מהן תהיה המגמה הפועלית . ראשי המרכז לחינוך חברו אז אל הנהגות הקיבוץ המאוחד והקיבוץ הארצי בתביעה לשמור על אוטונומיה מינהלית משום שסברו כי רק בה טמונה הערובה לאוטונומיה חינוכית . מחלוקת ארגונית זו לא הקבילה בדיוק לניגודים האידיאולוגיים והפוליטיים בתנועת העבודה . כפי שנוכחנו היה ברל כצנלסון רדיקלי יותר ביחס לתוכנו החינוכי - אידיאולוגי של הזרם מיצחק שוויגר . הלה לא היה יוצא דופן בין ראשי הזרם האחרים , שלא היו בעלי השקפות רדיקליות במיוחד . מצד שני עובדה היא שגם ב - 1949 , כשהקיבוץ הארצי והרוב בקיבוז המאוחד מאוחדים היו במפלגה שמאלית - אופוזיציונית , מפלגת הפועלים המאוחדת ( מפ " ם ) , עוד ניתן היה להגיע לניסוח מסמך עקרונות משותף . עקרונותיו של הזרם לא היו , איפוא , מפלגתיים . זרם העובדים היה ביטוי כללי לעקרונות החינוכיים של תנועת העבודה . בבואנו לתהות על הסיבות לפירוקו לא נוכל להתרכז בניגודים הבין - מפלגתיים בלבד . עיקר מאמצינו יתמקדו באיתור הגורמים שהשפיעו על הנהגת המפלגה הגדולה והחשובה , מפלגת השלטון , מפא " י , לפרק את זרם העובדים ב - 1953 . האיש שדעתו קבעה אז במפא " י , בכל הנושאים שחפץ לקבוע בהם , היה מנהיג המפלגה וראש הממשלה דוד בן - גוריון . בן - גוריון תמך בביטול זרם העובדים לא רק מבחינה אדמיניסטרטיבית , כפי שתבע ברל כצנלסון . האחרון תבע הכללת החינוך של תנועת הפועלים במסגרת התקציב הלאומי , כשווה זכויות וכנהנה מהאמצעים של המוסדות הכלליים , תוך המשך קיום דמותו הייחודית . לעומתו רצה בן - גוריון בחינוך כללי לאומי משותף לכל , גם מבחינת התכנים האידיאולוגיים והדרכים הפדגוגיות . זה היה מרכיב של תפיסתו הכוללת , " ממעמד לעם " . הוויתור על החינוך הפועלי נכלל אצל בן - גוריון בתחושת " הקרקע הבוער " מתחת לרגליו של העם היהודי . הוא העדיף את ההובלה המהירה של העם כולו על - ידי תנועת העובדה , ולו במחיר התפשרות על עקרונותיה . טענתו היתה כי לאחר שתשתלט מפא " י בבחירות על ההסתדרות הציונית היא תטה אותה ואת כל העם לדרכה , שתכלול גם את החינוך לחלוציות ועבודה . לכך צירף , כבר בשנות השלושים , את הצעתו לתת להורים עצמם , ולא לגופים ציבוריים , את האפשרות להשתתף בהכוונת החינוך . 24 מצדדיו של החינוך הפועלי הנפרד הוצגו על - ידי בן - גוריון כחסידי הקו של פועלי ציון * שמאל , חסידי ההתבדלות המעמדית , בעוד שדרך המלך של מפא " י היא החתירה להשתלט על הכלל ולחנכו ברוחה . 25 בן - גוריון יחזור על הצירוף של זרם העובדים ופועלי ציון - שמאל בימי הפולמוס על פירוק הזרם לאחר קום המדינה .

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help