|
|
Page:14
בקיומה ( הנמצאת כבר בדברי חז"ל ) - רוב צדדיה שנויים במחלוקת . בדברים להלן אין כוונה למצות את התופעה , אלא להציג שתי שאלות ( לשתיהן זיקה לשאלת האמינות ההיסטורית ) , ולבחון את דרכי פתרונן בכלל ובמחקר המסורות על רבי במיוחד . השאלה הראשונה היא : האם מבחינת האמינות ההיסטורית והקרבה למציאות עם ישראל בארצו , מסורות ארץ ישראל עדיפות על מסורות בבל שהן בגדר מקבילות ? ואם התשובה חיובית , יש להוסיף ולשאול מה תרומת מסורות בבל לשחזור המציאות ההיסטורית בארץ ישראל ? מספר החוקרים המעניקים עדיפות למסורות ארץ ישראל גדל בהתמדה . כדברי ספראי ( תשמ"ח : 73 ) , " גלוי וידוע וברור לכל חוקר ולומד המשווה את המסופר במסורת הארץ - ישראלית למסררת בתלמרד הבבלי , כי המסורת הארץ - ישראלית עולה במהימנותה על זו שבתלמוד הבבלי " . עמדה זו של ספראי היא ביסוד עיונו הנזכר בסיפור על רבי ורפב"י - אחד משורת מסורות המספרות על חכמי ארץ ישראל ( 1983 : 161 - 180 ) . מחקר זה ( שראה אור לראשונה באנגלית ב - 1971 ) מעמיד על עומק ההבדלים בשני המרכזים , אך מאחר שעניינו הוא בירור " הגרעין ההיסטורי הממשי " שניתן לעמוד עליו " גם באותן המסורות המפליגות בתיאורים אגדיים " ( שם : 161 ) , הוא מצביע בעיקר על אופי התיאור האגדי בתלמוד הבמלי . גם מחקרו של פרידמן ( תשנ"ג ) מיוסד על מסורות מקבילות , וגם הוא סבור שבתחום ההיסטוריה יש לתת את משפט הבכורה למסורות ארץ ישראל , אך מסקנתו מכוונת לא רק להדגשת האופי הספרותי של המקבילות בבבלי , אלא גם למסקנות העולות ממנו כתשובה לשאלת תרומתן ההיסטורית . פרידמן בוחן שלוש חטיבות אגדה ( בלשונו : " קבצים ארוכים " ) בתלמוד הבבלי , והוא מזהה את מקורן בקבצים שהיו ערוכים כבר במקורות האגדה הארצישראלית . לדעתו , לזיהוי שלפנינו שתי פרשיות מקבילות - " פנים שונות של מעשה אחד , ולא ' תרי עובדי " ' ( שם : 121 ) - יש חשיבות רבה בתחום הפרשנות , המסירה , העריכה והסקת המסקנות ההיסטוריות . הואיל ויש " סבירות רבה שאין בסיס היסטורי לידיעות שאינן נמצאות אלא בהרחבה שבבבלי " , הוא מסיק : " לפני שתחפש את הגרעין ההיסטורי איפוא , עליך לחפש את הגרעין הספרותי , ולהעמיד מחקרך ההיסטורי עליו . בדרך זו אפשר לתקן הרבה מן הרשום במחקרים היסטוריים , לגבי המקורות שנדון בהם להלן " ( שם : 122 ) . אם כי פרידמן מגביל את תוקף מסקנתו לגבי המקורות שהוא דן בהם , ממחקרו מזדקר הצורך שעליו מצביע אפרון ( תש"ם : 131 ) - למתוח " קווי - הפרדה פנימיים בגופה של הספרות התלמודית בין ענפיה הארצישראליים לבין שלוחותיה הבבליות " . במחקריהם הנזכרים של ספראי ופרידמן נידונות אחדות מהמסורות על
|
|