|
|
Page:13
פתח דבר התחלתי לכתוב ספר זה באביב 2000 . בעמוד הפותח של כתב היד רשמתי את הדברים הבאים , מעין קו מנחה או ' אני מאמין' , לפיו התכוונתי לעצב את הספר : זהו סיפור שעיקרו מפגשים חשאיים . סיפור על ניסיון לקדם את תהליך הבאת השלום עם הפלסטינים . זהו סיפור על התרומה היאקדמית' לתהליך . מבחינתו של המחבר , הרי זהו גם סיפור על יחסיו הלא כל כך פשוטים , אדרבא , האמביוולנטיים , עם שתי קבוצות שחקנים בבמה הארץ - ישראלית - מתנחלים ופלסטינים - המצויות מימינו ומשמאלו במפה הפוליטית . כלפי האחת יש לו אמפתיה נפשית , כיהודי , ואולם גם כלפי השנייה הוא חש אמפתיה נפשית , ואיננו בטוח מי הוא מי במשוואה הזו . וזהו סיפור על השלום שלא היה , וכמעט היה , ויהיה . באותה עת שרר שקט בארץ וקיומו של תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים נראה מבטיח . תכננתי לתעד את השיחות שארגנתי וניהלתי חמש שנים קודם לכן בין ראשי המתנחלים לבין בכירי אש " ף , ואשר כונו בזמנו ' מבצע צ' רלי' . לא הסתרתי את חיבתי אך גם את ביקורתי כלפי שני הצדדים . ראיתי בספר המתוכנן מעין סיכום פרק מעניין בתולדות הסכסוך והשלום , וכן מבוא רלוונטי לכל מי שיתבקש לטפל בשאלת גורל המתנחלים שעה שהצדדים יגשו לביצוע הסדר שלום . ואולם , כפי שקורה במהלך פרויקטים הנמתחים על פני זמן רב , השתנו דברים במהלך הכתיבה . ראשית , תהליך השלום התרסק .
|
|
|