|
|
Page:11
עבודתם בישראל על רווחת משפחותיהם ועל פיתוח כפרי המוצא שלהם . המחקר עוסק לא רק בארגוני כוח האדם בישראל ( תנועת המושבים וחברות כוח האדם הפרטיות בישראל המסייעות בירה ) אלא גם חברות כוח אדם בתאילנד המגייסות עובדים לעבודה בחו"ל . המחקר מציין שמכל קבוצות המוצא של העובדים הזרים בישראל , מצבם של העובדים התאים מצטיין ברמת המיסור הגבוהה ביותר ; העסקתם מוסדרת על ידי מערכת מוסדית מקיפה החודרת גם לרוב תחומי החיים שלהם . המעסיקים תופסים את עצמם כפטרון העובדים ודפוסי הפיקוח חורגים בהרבה מתחום יחסי מעסיק - עובד . בהיותם מוקפים במערכת מוסדית זו העובדים התאים לא ניסו להתגבש כקבוצת מוצא ולהקים מוסדות סגוליים משלהם . בהתייחס לסוגיה של תרומת עבודת התאים בישראל לפיתוח האזור הכפרי בתאילנד המחקר מציין שחלק הארי של העברות הכספים משמש לצריכה שוטפת , ולתמיכה במשפחה ולבניית בית . מקורות מועטים מושקעים במטרות " יצרניות", כמו השקעה בעסק או בית מלאכה . המבנה המוסדי של העסקתם בישראל וסוגי העבודות בהם התאים מועסקים בשילוב עם קשיי התקשורת אינם נוטים לעורר אצלם פיתוח יכולות ויוזמות או רכישת מיומנויות מקצועיות . לפיכך , התרומה של עבודתם בישראל להעשרת " ההון האנושי " שלהם ולמוביליות התעסוקתית בכפרי מוצאם היא מצומצמת למדי . גב' טינה פון בריטנשטיין בחנה את קהילת העובדים הפיליפינים . על פי הנתונים ישנם כ - 15,000 פיליפינים בישראל ( וברובם נשים ) אשר עובדים בענפי השירותים והסיעוד . פון בריטנשטיין מתמקדת בשלוש סוגיות : האחת , הסיבות שבעטיין מגיעים הפיליפינים לישראל . השנייה , מתארת את צורת החיים שלהם בעבודה ובחייהם הפרטיים , והאחרונה , מנסה להעריך את היתרונות מול החסרונות שנובעים מהעסקת עובדים אלה . במטרה להרחיב במעט את היריעה בנושא העובדים הורים , פרק מיוחד הוקדש לנושא " האם הגירה לצורך עבודה מועילה לכלכלתן של מדינות המוצא של העובדים". בעוד שקיימת ספרות ענפה למדי המצביעה על כך שהגירה זמנית של עובדים מעלה את התוצר בארצות היעד , הרי במחקרים על ניידות הון וסחורות יש מעט מאד ניתוחים של השפעת הגירת עובדים על הצמיחה הכלכלית של מדינות המוצא . מאמרה של פרופ' רות קלינוב מנסה למלא חלק מחלל זה . הוא מצביע על ההשלכות האפשריות של הגירה זמנית של עובדים על הצמיחה בארץ היעד לארץ המוצא לבין הגידול בתוצר , הייצוא וההשקעות בארץ המוצא . הניתוח
|
|
|