|
|
Page:10
ביחסם של מרבית הישראלים לעובדים הזרים . מסקנה זו עולה מסקרים שנערכו ( ע"י המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי ) בשתי נקורות זמן : ב - 1995 וב - 1997 . בניגוד לעבר , רוב גדול של הציבור סבור כיום כי העובדים הזרים מגדילים את האבטלה במשק ומגבירים את האלימות והפשיעה בארץ . מרבית הציבור אף תומך בגירוש עובדים זרים השוהים בארץ ללא רישיון . חלה ירידה בנכונות הישראלים להעניק רישיונות עבודה לזרים וירידה בנכונות לקבל שירותים מעובדים זרים במסערות ובתי מלון . עם זאת , רוב הישראלים מגלים מחויבות מוסרית וסבורים כי יש צורך לספק לזרים שירותי רווחה ותנאי קיום הוגנים , כל עוד הם עובדים בישראל . ממצא זה תואם את הרגשת רוב הציבור כי העובדים הזרים מנוצלים לרעה על ידי מעביריהם . מחקרו של ד"ר שמואל אמיר בוחן את ההשפעות הכלכליות של כניסת העובדים הזרים לענף הבנייה ; עלויות הייצור , רווחי הקבלנים והתעסוקה והשכר של עובדים אחרים בענף ומחוצה לו . כמו כן , מוצגת בו הערכה של ההשפעות הצפויות משינויים אפשריים במדיניות הממשלה לגבי היקף ההיתרים ושיטת הקצאת העוברים למעסיקים . מסקנתו המרכזית היא שההסדרים המנהליים להקצאת העובדים הזרים בענף הבנייה מונעת תחרות בין מעסיקים , משרתת את האינטרסים של בעלי החזקה בענף וכרוכה בנזקים כלכליים וחברתיים כאחד . הקצאה זו גורמת לעיוותים כלכליים ויוצרת תנאים המעודדים תנאי שיעבוד , ניצול יתר לצורך מיצוי מרבי של רווחי המכסה ומעבר של עובדים לעבודה בלתי - חוקית . המחקר קובע ש"כדי לצמצם את הנזקים הכלכליים והחברתיים ובאותה עת להגביל את מספר העובדים הזרים בדרך יעילה , דרושה מדיניות שתקנה למערכת תחרותיות ותקטין את הכדאיות היתרה של העסקתם , וזאת מבלי להגדיל את הכדאיות לזרים לעבוד בארץ". לשם כך ממלאן החוקר : א . לבטל את השיטה הנוכחית של ההקצאה המנהלית של העוברים הזרים למעסיקים . ב . לחייב את שכר העובדים הזרים במלוא המיסוי והתשלומים הנלווים החלים על עובדים ישראלים ( ערבות ביטוח בריאות מלא ) . ג . להעניק היתרי עבודה רק לאותם עובדים שיצרו התקשרות עם מעסיק מקומי בעל היתר . מאמרו של פרופ' אריק כהן על העובדים הזרים מתאילנד כחקלאות בישראל נוגע גם הוא בתפקירם של הארגונים המוסדיים בטיפול בעוברים זרים . אם כי ההתייחסות לארגונים אלה היא במסגרת כוללת יותר של מחקר הבוחן את הרקע של העובדים התאים בארץ מוצאם , את תהליכי כניסתם וקליטתם בישובים החקלאיים בארץ וכן את השפעת
|
|
|