sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:445

תרומתה של תקופה עד כה עמדנו בסיכומנו בעיקר על ההשפעות הרבות שהיו לעבר על ירושלים של המאה , 19 ולא התייחסנו במעט לתמורות ולשינויים שחלו בעיר במאה ה 9 ו עצמה . דומה כי בירושלים של המאה ה 19 ניתן להבחין בשתי תופעות מנוגדות ן מחר גיסא המשכיות קיצונית של העבר , ומאידך גיסא תמורות מכריעות במרוצת המאה . על ההמשכיות—בעיקר במערך הכללי של העיר , במבנים החשובים שבתוכה , בהרכב אוכלוסייתה , במיקום שווקיה , בבסיס הכלכלי של קיומה , הדתיות השונות שנמצאו בעיר הביא ( כפי שכבר ציינו לעיל ) להקמת שכונות מגורים עדתיות דתיות סביב המרכזים הדתיים הקדושים . לפיכך גרמה השתמרותם של מרכזים דתיים אלה במקומות גאוגרפיים קבועים גם להשתמרות מערכי המגורים הקשורים להם , לאורך תקופות היסטוריות ארוכות , במקומות קבועים . ירושלים של המאה ה 19 היתה אפוא במידה רבה תוצאת המורשה ההיסטורית והדתית הארוכה של העיר . עם זאת נראה , כי אין די באמור לעיל בלבד כדי להסביר את נחשלותה ואת אי התפתחותה של העיר ער למאה זו , רומה כי יש להוסיף לכך שני גורמים . ראשית עצם העובדה ( שכבר עמדנו עליה ) כי מאז תום התקופה הצלבנית ועד למאה ה 9 ו נמצאה העיר בדרך כלל ( פרט לכמה תקופות ביניים קצרות ) במצב של קפיאה יחסית וחוסר התפתחות , תחת ממשלים שלא ייחסו לה כל חשיבות ( פרט לחשיבות הדתית ) ואשר לא היו מוכנים לעשות כמעט דבר לפיתוחה . קפיאה יחסית זו וחוסר העשיה מצד שלטונות העיר , שהתמידו גם לכל אורך המאה ה 9 ו סייעו מחד גיסא להשתמרות עברה של העיר , אך גרמו מאידך גיסא גם לאי התפתחותה . שנית , אחדות מהתכונות הגאוגרפיות של עיר מוסלמית שנשתרשו בירושלים בתקופת שלטון זה ( שכבר עמדנו עליהן לעיל ) תרמו אף הן את חלקן לאי התפתחותה המודרנית של העיר . נציין במיוחד את העדר הארגון המוניציפאלי שאפיין את הערים המוסלמיות וגרם להתנוונות מערך העיר ולאי פיתוח שירותים חיוניים בתוכה , ואת העובדה בי לתרבות המוסלמית אין עניין במראה חיצוני מיוחד והיא מוקירה בצורה קיצונית ערכים מסורתיים דתיים . שני הגורמים האחרונים פעלו באימפריה העות'מאנית כולה , ומבחינה זו דמה מצבה של ירושלים למצבן של ערים רבות אחרות ברחבי אימפריה נראה כי צירוף של כל הגורמים הללו ו השתמרותה של עיר היסטורית בעלת מערך רחובות ומבנים עתיקים ; השמרנות של עיר דתית קיצונית , בעלת מסורת והווי חיים מיושנים ; חוסר העניין של שלטון אדיש ולא מתקדם בפיתוח העיר י העדר ארגון מוניציפאלי של העיר , ובמיוחד של העדה הגדולה והקובעת בתוכה , כל אלה בתוספת התנגדות קיצונית של שלטונות העיר ושל בני העדה הגדולה בתוכה להתערבות ולפיתוח גם מצד גורמים אחרים , הם שגרמו לכך כי ירושלים המשיכה לשאת מאות שנים —עד למאה ה 9 ו , ובמידה רבה אף במרוצתה —תו של עיר מפגרת ובלתי מפותחת , אשר המודרניזציה והטכנולוגיה המתקדמת במעט שלא חררו אליה . תיאורי הנוסעים המערביים הרבים שהבאנו בחיבורנו ( עמ' ( 76-72 מצביעים אולי יותר מכל על האכזבה הרבה שהיתה מנת חלקם למראה דמותה של העיר . הם ציפו למצוא כאן את העיר ההיסטורית הדתית , עיר המקרא והברית החדשה , עירם של נביאים ומשיחים , ובחלקם אף קיוו לגלות באן את העיר האקזוטית מזרחית . אך לרוב היתה אכזבתם רבה on t מצאו עיר נחשלת ועלובה , עיר של סחי ומאוס , חורבן ועזובה . רק המעמיקים יותר הבחינו כי אין זה אלא מראה חיצוני , וכי מתחת למעטה החיצוני מצויה עיר היסטורית תרבותית אפופת הוד עבר ; אך אלה היו המעטים .

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help