sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:443

עיר נחשלת , פרה מודרנית שלוש תבונות היסור שמנינו עד כה : עיר היסטורית עתיקה , עיר מוסלמית — מזרח תיכונית ועיר רתית רוחנית , נבונות לגבי ירושלים לא רק במאה ה 9 ו , אלא גם בפרקי זמן ארוכים וחשובים אחרים בתולדותיה . לעומת זאת , תכונת היסוד שבאים אנו לייחס לה עתה , דהיינו , היותה עיר נחשלת ופךה מודרנית , נכונה לגביה במיוחד במאה ה 9 ו . שחזור דמותה של ירושלים במאה ה 9 ו בחיבורנו מעלה בראש וראשונה , שברובה המכריע של מאה זו עדיין נמצאה העיר העתיקה בשפל המדרגה מבחינה עירונית מודרנית . מפעלי תעשיה ומלאכה ראויים לשמם לא נמצאו בה , מסחר מודרני לא התנהל בתוכה וטכנולוגיה מתקדמת לא חדרה אליה . הז ^ וכלוסיה המקומית המשיכה לגור בבתי מגורים , בחצרות וברחובות העתיקים והמטים לנפול שנמצאו בה מדורות עברו . בחלקה הראשון של התקופה עדיין לא נמצאו בירושלים אמצעי תברואה , חינוך מודרני וסעד כל שהם . במרוצת המאה אומנם חלו שינויים במצב , אך מותר בהחלט לקבוע , כי עד לסוף תקופת דיוננו היתה העיר נחשלת ומפגרת ביותר מבחינה גאוגרפית עירונית . והשאלה המתבקשת מאליה היא : כיצד אירע הדבר , שירושלים , עיר היסטורית תרבותית כה חשובה , המשיכה להיות עיר נחשלת ופרה מודרנית עד לזמן כה מאוחר , יחסית , כמאה ה 9 ו ? עד ה . מעמדה הרוחני . בתקופות ההיסטוריות השונות ייחסו לירושלים מאמינים משלוש הדתות תכונות על ארציות , אלוהיות , ומסורות ואגדות נקשרו בה . כאן טבור הארץ ומכאן החלה בריאת העולם , באן עקד אברהם את יצחק , כאן נתייסר , נצלב ועלה לשמים המשיח הנוצרי , וכאן עלה לשמימה נביא המוסלמים . אתרים מקודשים בגבעות והרים , סלעים ומערות , קירות ואבנים , עצים ומעיינות מצויים בשפע בהר הבית , כנסיית הקבר , הר ציון , הר הזיתים , גת שמנים , עמק הקידרון ועוד ועור . רבות מהמסורות הללו היו מקובלות על מליוני מאמינים בעולם כולו . לדידם היתה ירושלים יותר עיר מיסטית רוחנית מאשר עיר ממשית , עיר שמימית יותר מאשר עיר ארצית . תושבי ירושלים הדתיים , המוני הצליינים ועולי הרגל שנהרו אליה והמונים רבים עוד יותר שהתפללו ונכספו אליה —בל אלה תפסוה בראש וראשונה כעיר דתית רוחנית . נראה כי המניע העיקרי להתפתחותה של ירושלים במאה ה 19 היה גם הוא דתי . הרפורמות והליברליזציה במשטר העותימאני יחד עם השיפור באמצעי התחבורה , במיוחד הימיים , אמנם הקלו מאד על האפשרויות להגיע לארץ ישראל — אך אלה היו רק התנאים החיצוניים שאפשרו את הגידול המתעצם בזרם העולים והמבקרים בארץ ובירושלים במרוצת המאה . המניע הפנימי והעיקרי לתנועה זו היה המניע הדתי — רגשות הכמיהה העזים לעיר הקדושה . במאה ה 9 ל היו רגשות אלו חזקים במיוחד אצל היהודים והנוצרים . דורות רבים לא היתה ירושלים 'בהשג ירם / ולכן עתה , משהגיעה שעת הכושר , החלו מנצלים אותה במלואה ומגשימים את כמיהתם העזה . הנוצרים החלו בארגון מסעות צליינות המוניים , במיוחד לקראת החגים , ובפעילות מיסיונרית ופילבתרופית עניפה , שניהלו אותה הן שליחים מיסיונרים והן מסדרי הנזירים . פעולות הבניה של הנוצרים כוונו אפוא להקמת מוסדות בריאות , חינוך וסעד מצר אחד , וכנסיות , מנזרים ואכסניות לצליינים מצד שני . לעומת זאת החלו היהודים באים לירושלים במטרה לגור בה , ללמוד בה הורה , ולפעמים אפילו רק כדי לזכות ולהיקבר באדמתה הקדושה . כתוצאה מכך התרכזה פעילות הבניה שלהם בהקמת שכונות מגורים ומוסדות רת ( ישיבות ובתי כנסת ) ליישוב היהודי ההולך וגדל בעיר העתיקה ומחוצה לה . גורם הדת היה אפוא גורם מפתח בהתפתחותה של ירושלים בתקופות ההיסטוריות השונות , וכך גם במאה ה 9 ו .

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help