|
|
Page:414
חדש של תלמידי חכמים ורבנים ספרדים . המוסד נתמך מקופת העדה הספרדית , אך בעיקר מתרומות של יהודי התפוצות , ובמיוחד יהודי בלבותא שבהודו . לבניין הישיבה תרמו רבות גם מונטפיורי ורוטשילד . המוסד המשיך בעצם את ה'תלמוד תורה' המטרתי הספרדי שנמצא ליד בתי הכנסת הספרדיים . בצורתו המודרנית נוסד ה'תלמוד תורה' בשנת תרל"ד 874 ) ו ) והישיבה בשנת תר"ן 890 ) ו . ( הישיבה השתכנה בררום הרובע , ממערב לבתי מחסה , והיתה מורכבת מ 3 אגפים : אגף תורה , אגף מגורים ואגף מלאכה—בסך הכל 14 חדרים בשתי קומות . לפי מקורות שונים למדו במוסד ב 300 — 1887 תלמידים , ב — 1894 ב 400 תלמידים , ספרדים , גורג'ים , ומערביים , ומאוחר יותר , כאשר ניהול המוסד נמסר לידי הרב קואינקה הגיע מספר התלמידים ל . 600-500 אחרי הרב קואינקה נבחר למנהל המוסד הרב עוזיאל ( שהיה אחר כך רבה הראשי של ארץ-ישראל . ( בתקופה זו הוסיפו לתבנית הלימודים לימודי עברית בצד לימודי הקודש , והמוסר אומץ בירי חברת 'כל ישראל חברים . ' ברם , משברים וזעזועים עברו על הישיבה . המשבר הראשון היה כאשר הצטמצמו התרומות מיהודי האימפריה העות'מאנית , בעקבות הזעזועים המדיניים וקריעת המחוזות משטח האימפריה . גם מגיפות שפרצו בירושלים דלדלו את הישיבה . משבר נוסף נבע משינוי שיטות ההוראה r מורים פוטרו והמוסר התקשר עם חברת 'עורה' מברלין . אך המשבר הקשה ביותר בא במלחמת העולם הראשונה ! מחוסר כספים התבטלה הישיבה ונותר רק ה'תלמוד תורה . 31 ' הקמת הישיבה הספרדית החשובה ביותר בעיר העתיקה , ישיבת 'פורת יוסף / חורגת בעצם מתחום דיוננו , מאחר שהישיבה קמה למעשה בתקופת המנדט . עם זאת נציין , כי את המגרש לישיבה , בקצה הדרומי מזרחי של הרובע , ממזרח לרחוב המיידאן , מול הכותל המערבי , קנה כבר ב 1909 הנדיב יוסף בן שלום מכלכותא ( שעל שמו נקראה הישיבה . ( אבן הפינה נורתה ב , 1914 אבל בגלל מלחמת העולם הראשונה התעכבה הבניה , ורק ב 1923 נחנך המוסד . בעצם אפשר אפוא לראות בישיבת 'פורת יוסף' מעין ממשיכה של ישיבת 'תפארת ירושלים . ' מלבד 'הישיבות הגדולות' היו לספרדים בעיר העתיקה גם 'ישיבות קטנות' רבות . כך , למשל , נמסר על הקמת 4 ישיבות בירושלים לבני בוסניה בלבד : ב ' — 1871 שבת אחים ; ' ב '— 1880 חברים מקשיבים' ו ב — 1892 'שלום ירושלים ; ' וב — 1897 'שבחי ירושלים . ' בשנות ה 70 וה 80 של המאה ה 19 עלו יהודים רבים מבוסניה לירושלים על מנת לגור בארץ הקודש , לסיים בה את שארית ימיהם ולהקבר בה . רוב העולים היו בעלי אמצעים וגם קיבלו תמיכות כספיות ממשפחותיהם בארצות מוצאם . ישיבת 'שבת אחים' היא ביטוי לגל עליה זה . הישיבה נוסדה בשנת תרל"א ( ( 1871 בידי אברהם חי מוסופיה ( אחי"ם ) ומשה פינצו . הישיבה 'נועדה' לרב אברהם עזריאל , שהיה גם ראש ישיבת המקובלים 'בית אל : ' ואכן הוא עמד בראשה 8 שנים , עד יום מותו . מקומה היה בביתו של רב זה . לאחר מותו בא לירושלים הגביר שבתאי פינצו ועמו כמות גדולה של ספרי קודש ויסר ישיבה חדשה : 'שבת אחים' בטלה . הישיבות השונות חדלו להתקיים עם ההאטה במשלוח הכספים מבוסניה והתרופפות הקשר בין ארץ ישראל לבלקן , שהגיע לשיאו במלחמת העולם השניה . 33 לסיכום נושא הישיבות ו'תלמודי התורה' בעיר העתיקה נביא חלקים משתי רשימות המופיעות אצל פריימן . הרשימה האחת מציינת ישיבות חשובות בעיר העתיקה ואת תאריכי ייסודן , . 30 פריימן ( עמי ( 34 מיוניין , כי הת"ת במוסד זה הוא מזמן קדום . פרטים עליו , ראה גם : גאון , חכמי ירושלים , עמ' . 31 . 64-54 על מוסר זה , ראה : פרס , מחקרים ( רשימה בסוף , ( עמ' 03 ו ; שפירא , עמי ; 49-48 יהושע , ג , עמי . 32 . 112-97 המוריה , י"א בטבת תרע"ד , שנה חמישית , גליון . 33 . 414 גאון , עמ' 45 ו46- ו .
|
|