|
|
Page:406
עדות המזרח השונות ; סיכום נעבור עתה לראות את ההתפתחויות החשובות אצל ערות המזרח . כפי שכברציינו , נפרדו מהערה הספרדית עדות משנה . זוטא סוקניק מציינים את תאריכי ההיפרדות של עדות המשנה האלה : המערבית — תרי"ד ל הגורג'ית — תרכ"ג ; הבוכרית—תרכ"ח 1 התימנית—תרמ"ג . גם הכורדים , הבבלים , הבגדדים , החלבים , הדמשקאים , האורפלים , הרגיסטנים וכר , הקימו עדות עצמאיות . בספרם הם מביאים טבלה המפרטת את מספר הנפשות לפי העדות , על פי מקורות שונים . . 5 « שם , עמי . 49-48 רי משה ויטנברג , נשיא יבולל הב"די , היה דודו של שריון . שריון שעבד ב'בולל היה מצוי היטב במה שהתרחש בו . ומכאן הפירוט הרב על אורות 'כולל חב"די בספרו . ראה שם , עמי . 80-44 . 57 שם , עמי . 80-79 . 58 הצבי , כ"א בשבט תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון טז , עמי עא . . . 59 60 שריון זוטא סוקניק , עמי , ( . 79 1920 - ) 78 עמי . 49-48 לא רצו לותר עליה , ואפילו לאח . ושאר הכסף היה מתחלק בתור תוספת חלוקה או , כפי שקראו לזה "דמי קדימה , " לאותם מבני הכולל , שהיו ידועים בתור גדולי התורה בנגלה ובנסתר ושתורתם אומנותם , ובן לבני משפחות ה"רביים" של חב"ד ... ... ' ה"חלוקה" היתה מתחלקת בזמנים קבועים , בערך פעמיים בשנה . חוץ מזה היו מתקבלים לעתים קרובות בהנהלת כולל חב"ד בירושלים , סכומים שונים מערים שונות , בהוראה לחלקם תיכף בין אנשי הכולל , מבלי לצרפם אל ה"חלוקה" הגדולה המתחלקת בזמן קבוע , וכן נהגו בסכומים שקבל הכולל מאת "ועד הכללי" בירושלים , בתור חלקו של כולל חב"ד ... זו היתה נקראת "חלוקה קטנה" שנתחלקה לפי מספר הנפשות , והגיעה לגרושים אחדים לכל נפש , אך בני הבולל לא נמנעו לבוא אל הממונה ולעמוד שעות שלמות , עד שיקבלו את הגרושים המועטים האלה ... בהנהלת הכולל היו מתקבלים גם כספים מנדיבים שונים כדי לחלקם לאנשים ידועים הנקובים בשמותיהם , לפי רצון המנדבים . זה היה נקרא "מעות יחיד . '" ' בולל' אחר שקם בסוף המאה ה 9 ו הוא 'כולל אמריקה' ' ) תפארת ירושלים . ( ' עליו מספר שריון , כי עד מלחמת העולם 'נשלחו הכספים ל"ועד הכללי כנסת ישראל" בירושלים והיו מתחלקים אחרי ניכוי סכומים ידועים לצרכים דתיים וכלליים בירושלים , בין הכוללים השונים , לפי אחוזים , כפי ההסכם שבין הכוללים וה"וער הכללי כנסת ישראל . " בשנת תרנ"ו יסדו אנשי אמריקה שהיו בירושלים במספר מצומצם כולל מיוחד , בשם "תפארת ירושלים . " אחריהמלחמה העולמית החלו לבוא מאמריקה לירושלים להשתקע בה אנשים במספר הגון מחשובי ההררים שם , רבנים , תלמידי חכמים , זקנים וגם צעירים וסתם עניים . 57 ' כפי שראינו היו ל'כוללים' השונים סמכויות שונות . העתון 'הצבי' למשל , מספר ב 1885 י 'כוללות הפרושים השכירו השבוע הזה את מכס הבשר לשנה הבאה , ובי בכסף ישתמשו לשלם לדיינים היושבים ב"חורבה . " וכן השכירו את הג'בלה מכולל אונגרין ... הכסף ילך לבית היתומים ע"ש בריסק . 58 ' כפי שנראה בחלקו השני של חיבורנו התבטאה פעילות ה'כוללים' בסוף המאה במיוחד בבניית בתים ושכונות מחוץ לחומות . בהתייחסו לנכסי דלא ניידי של ה'כוללים , ' מוסר שריון , כי מנהלי ה'כוללים' השכילו בשנים שלפני המלחמה העולמית , וגם לאחריה , לרכוש להם בתים וחצרות שנבנו על ידם ברובם הגדול בכספי נדיבים פרטיים ובחלקם בכספי ה'חלוקה . 59 '
|
|