|
|
Page:376
תגובת היהודים לפעילות המיסיון —בעיני הנוצרים שטראוס ( לאמצע המאה לערך ) אומר , בי המיסיונרים חייבים לקחת בחשבון את ההנהגה הפנימית של היהודים שעה שהם עוסקים בפעולותיהם . כך , למשל , הרב הראשי של היהודים הספרדים , שהוא גם המנהיג הפוליטי שלהם , יכול בקלות להעניש כל יהודי הבא במגע עם מיסיונרים . שטראוס מוסיף , כי באימפריה התורכית רשאים לא מוסלמים לקבל על עצמם כל דת שיחפצו,- לא כן מוסלמים . לכן מכוונת הפעילות המיסיונרית כלפי הלא מוסלמים , ובירושלים —כלפי היהודים . מביניהם קל יותר לבוא במגע עם היהודים האשכנזים , שכן אלה נמצאים תחת חסותם של קונסולים זרים העוזרים בעניין . ברם , ככל שהפעילות המיסיונרית הזו מתבלטת , גוברת הפעילות מצד היהודים נגדה , בהטלת חרם על כל מגע עם אנשי המיסיון , על ספרים שלהם ( שאותם יש לשרוף ) וגם על בית החולים של המיסיון האנגלי שהוקם על 'הר ציוך . נוסף לכך החלו כמה יהודים עשירים מגישים עזרה כספית ואחרת ליהודי ירושלים , כדי שלא יזדקקו למוסדות המיסיון . פעל כאן , למשל , סר משה מונטפיורי , ובשנה שעברה היה כאן גם שליח של בית רוטשילד , מר כהן , אשר יסד הרבה מוסדות כנגר אלה של האנגלים . נעשה גם הנסיון הראשון להניע את היהודים לעסוק בעבודת הארמה , שעד עתה לא נטו אליה . ברטלט מנסה לקבוע , כי הגורם המרתיע יהודים מלקבל עליהם את הנצרות הוא החשש מהצהרה בפרהסיה על דבר ההמרה , שבן אז מפעילה עליהם הקהילה לחץ כבד ומטילה עליהם חוקי נידוי חמורים . בביקורו היה ברטלט עד לכך , כי יהודי שהמיר את דתו נאלץ להיפרד ממשפחתו , איבד . 1 ראה הקטעים המתורגמים אצל איש שלום , עמי . 2 524-497 שם , עמי . 529-528 . 3 שם , עמי . 4 . 671-626 שטראוס , עמי . 236-252 הקדמה העזובה והעוני בקרב הקהילה היהודית בירושלים בראשית המאה ה 9 ו שימשו כר פורה לפעילות המיסיון הפרוטסטנטי בעיר , שכבר עמדנו עליה בפרק על הנוצרים הפרוטסטנטים ( ראה עמ' . ( 298 כאן ברצוננו להתרכז בתגובה היהודית , שאפשר לחלקה לשניים : מחד גיסא — מלחמה , איסורים וחרמות על כל המעז לקבל עזרה מהגורמים הזרים , ומאידך גיסא —פעילות להקמת מוסדות יהודיים מקבילים . תיאורי הנוסעים הנוצרים שביקרו בארץ במאה ה 9 ו — שחלק ניכר מהם היו מיסיונרים או קרובים למיסיון— מלאים פרטים על פעילות זו ועל התנגדות הקהילה היהודית לה . איש שלום מביא בספרו קטעים רבים בעניין זה , אך באן נסתפק במספר מקורות המרבים לטפל בנושא . הראשון שבהם הוא ספרם של המיסיונרים בונר ומקצ'יין , שליחי הכנסיה הסקוטית , שמסעם בארץ נערך למטרה זר . גם הגב' דיימר רוסן מרבה לעסוק בנושא זה < בין היתר עולה מתיאוריה פעילותו של ניקולאיסון ( ראה עמ' ( 286 . מקור אחר חשוב ביותר לענייננו הוא ספרו של הקונסול פין , שגם ממנו מביא איש שלום קטעים מפורטים בנושא . להמחשת ההתנגדות היהודית למיסיון נביא מספר תיאורים , תחילה ממקורות נוצריים ( ולאו דווקא מאלה שתרגם איש שלום ) ואחר כך ממקורות יהודיים . המלחמה במיסיון ; מוסדות בריאות , חינוך וסעד ; הקראים
|
|