|
|
Page:367
לאותו הזמן בערך מציין נוימן , כי היהודים בירושלים מתחלקים ל 3 מעמדות : האחד הוא של ' פנסיונרים' —אנשים שבאו בערוב ימיהם ויש להם רנטה ( קצבה . ( לאלה יש לצרף סוחרים , מחליפי כספים , בעלי בתים ובעלי עסקים אחרים , שמצבם טוב והם חיים באופן עצמאי . הם כ 2 , 000 נפש מתוך 13 , 000 היהודים שבעיר . המעמר השני מקיף את רוב האובלוסיה היהודית בעלי עסקים קטנים , רובלים , בעלי מלאבה , שבירי יום , נשים עובדות בית —בל אלה 8 , 000 נפש 3 , 000 ; מהם נזקקים לעזרה בזמנים שונים עקב נסיבות שונות . המעמד השלישי כולל את אלה שאינם עוסקים בענייני העולם הזה : חכמים , למדנים וכר 3 , 000 — נפש . בסך הכל נזקקת לדבריו , כמחצית האוכלוסיה היהודית לעזרה , והמספר גדל בעתות מצוקה . עוד מדגיש נוימן , כי אין כל הפרעה ליהודים לעסוק במסחר ובמלאכה , אין צורך ברשיון לבך ואין קנאה מצד המוסלמים . היהודים עוסקים בכ 40 סוגי מלאכה , שאת רובם הגדול הביאו העולים מחוץ לארץ . רוב בעלי המלאכה הם אשכנזים . הם נחשבים לעוברים מעולים ואת מלאכתם הם עושים לרוב בחנויות פתוחות בשווקים . בשנות ה 70 חוזרים מקורות נוספים ומציינים בי המקצועות העיקריים בין היהודים הם : סנדלרים , רוררי פחים , חרשי עץ וברזל , צורפים וחייטים . * הספירה של 'וער שליחי הקהילות' ב 876 ו מראה , כי 969 מתוך 1970 מפרנסים יהודים עסקו במלאכה ועבודה — והפעם עולה מספר האשכנזים על הספרדים ( יש לזכור ששיעורם באוכלוסיה היהודית עלה בין 1839 ל . ( 1876 לפי גורביץ היו 75 ° / 0 מהאומנים בירושלים בשנה זו יהודים 14 % , מוסלמים 1 1 % ונוצרים . ב 877 ו ערך לונץ מפקד של האוכלוסיה היהודית בירושלים לעיסוקיה ובה הביא נתונים מפורטים על משלחי היר השונים , לפי הקהילות . הוא סיווג את נתוניו ל 3 קטיגוריות —סוחרים , אומנים ופועלים — אולם לעתים הכניס ענפי שירותים לסעיף 'מלאכה . ' מסיכום נתוניו מתברר , כי ב 1877 עסקו במלאכה 493 מפרנסים יהודים . בספירה זו בולט מספר גדול מאד של עושי ומתקני נעליים , חייטים , חרשי הברזל ועובדי מתכת מכל העדות . ל 1878 מוסר אחד המקורות בי חלק ניכר מאומני תעשיית המזכרות , במיוחד זו של חרושת הזית , היו גם כן יהודים . בסוף המאה ה 19 גדלה מאד האוכלוסיה היהודית והתפתח שטח השכונות היהודיות שמחוץ לחומות . לפיכך לא נבוא לעסוק כאן בכל נושא הכלכלה היהודית באותו הזמן , ורק נציין כי גם בסוף המאה המשיכו הסוחרים היהודים למלא תפקידי מסחר ותיווך חשובים בשוקי העיר העתיקה . בקשר למסחר מוסר דוד ילין בסוף המאה , כי מבין האשכנזים נמצאו חנוונים ועירים רבים ברחוב היהודים . בין הספרדים היו סוחרים חשובים , שהביאו סחורתם בעיקר מסוריה ומשאר חלקי תורכיה , והיו אחדים שסחרו גם עם ארצות אירופה . חנויותיהם של סוחרים אלה היו ברחובותיה המרכזיים של העיר העתיקה , ובייחוד ב'בזאר' ( רחוב דור ) וברחוב הנוצרים . . 42 נוימן , עמי 222 ( בתרגומו של גת , עמי לכ-לג . ( וראה גם הערותיו של גת , שם . . « 42 לונץ , נתיבות ציון , 1876 , עמי ; 14- 12 הארכיון הציוני , תיק 4 / 2 ו 9 / ס A 1 —מכתב ( סקירה חלקית ) של י . מ . פינסעלמצב יהודי ירושלים ( בשנת תרל"ח לערך 42 . ( ב . בן צבי , א"י ויישובה , עמי ; 366 גורביץ ( עברית , ( עמי . 65 וראה גם : פרס , מ < וה שנה , עמי 42 . 38 ג . לונץ , אוכלוסיה יהודית , ירושלים , ו , ( 1882 ) בחלק האנגלי , עמ' . 58-53 וראה גם נתוניו של פינס ל 879 ו והשוואתם לנתוניו של פרנקל , אצל : חנני , פועלים ובעלי מלאכה , עמי קסב . 42 ד . אביצור ( יום יום , עמי , ( 274-272 המצטט את רשימתו של חיים יעקב ( מנהל ביח חרושת מעשה כלי עצי זית בירושלים ' , ( מצב המלאכה בירושלים ותיקונו / מתוך : החבצלת , תרל"ח , גליונות . 37-34 וראה גם : חנני , פועלים ובעלי מלאבה , עמי קעה-קעו . . 43 ילין , כתבי , ב , עמי . 250-249 תיאורים נוספים על התמקמותם של הסוחרים היהודים בשווקי העיר העתיקה בסוף המאה , ראה להלן , עמי . 433-430
|
|