|
|
Page:358
ובאי חשיבותו לערות האחרות . יהודי הגולה שעלו לירושלים בתחילת המאה ה 19 —בחלקם הגדול על מנת להיקבר באדמתה —מרגישים בכתביהם שני אתרים החשובים להם בירושלים : הר הזיתים והכותל . מקומו של הרובע היהודי במדרון אפשר את בניית בתיו בצורה כזו , שמחלקם אפשר היה לצפות לעבר שני האתרים הללו . היהודי שחי ברובע היהודי צפה אל עבר הכותל המערבי , המסמל את עברו הגדול של העם , ומשהרים ראשו הופיע לנגד עיניו הר הזיתים —סמל עתידו של העם , תחיית המתים . בראשית המאה ה 19 אפשר אולי לאתר את גלעינו הראשוני של הרובע בקטע שמרחוב היהורים מזרחה בכיוון לכותל . ל 1846 מציין ד"ר טובלר שני רחובות של יהודים — שניהם רחובות מזרחיים ברובע וקרובים יחסית לכותל . גם נוסעים אחרים במחצית הראשונה של המאה מציינים כמקומות מגורים של היהודים את רחוב המיראן ורחוב היהודים . האוכלוסיה היהודית —במיוחד הערה הספרדית —נתרכזה אפוא בראשית המאה בסביבת בתי הכנסת הספרדיים , ומזרחה וצפונה להם בכיוון לכותל . משהחלה התנחלות האשכנזים נתבססה אף היא ברחוב היהודים , בסביבות ה'חורבה / אך עלתה גם מערבה לעבר 'סוכת שלום . ' בשנות ה 50 התנחלו יהודים ברחוב חב"ד , וכן החלה התפשטות מערבה — לכיוון הרובע הארמני , וצפונה —לכיוון הרובע המוסלמי ; ההתפשטות דרומה , התבטאה בבניית 'בתי מחסה' ובנסיון למלא את השטח עד לחומת העיר הדרומית . תופעה מעניינת וראויה לציון היא , שהיהודים לא חדרו לתחום הרובע הנוצרי , כנראה משום . 4 טובלר , טופוגרפיה , א , עמי 97 ו98- ו . . 5 שטובריאן , עמי 345 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . ( 408 הו "ציון מכיוון צפון ( שווארץ [ אנגלית ([
|
|
|