|
|
Page:347
הישיבות האשכנזיות עם חידוש הקהילה האשכנזית בירושלים , החלו גם חבריה מקימים ישיבות . אחר המקורות מציין , כי ישיבה בזו הוקמה ליד הכותל כבר בתחילת המאה , בידי ר' מנחם מנדל משקלוב , ממנהיגי הפרושים שחזרו לירושלים . מקור אחר מוסר , בי בשנות ה 20 נוסדה בירושלים ישיבה אשכנזית ושמה 'מררש אליהר ( על שם הגאון מווילנה , ( שהיתה קטנה ומצומצמת בהקפה . משנות ה 30 ואילך , עם גידול העדה האשכנזית בירושלים , נתרבו , נוסף על בתי הכנסת , גם תלמודי תורה ' , חדרים , ' בתי מדרש וישיבות , שהחשובה בהן היתד . ישיבת 'עץ חיים . ' לגבי שנת ייסודה של הישיבה ישנן סתירות בין המקורות השונים , הנובעות , במידה רבה , מהבדלי השימוש במונחים 'תלמור תורה' ו'ישיבה . ' נראה כי בשנים 1841 / 2 נוסד תלמוד תורה בבניין בית הבנסת ' מנחם ציוך , ורק אחר כך נוסדה ישיבה קטנה בחצר ה'חורבה , ' שהתפתחה וגדלה , עד שבסוף שנות ה 60 הגיעה למעמד מוכר ומכובד . ™ את הדיון בהמשך ההתפתחות של מוסדות הקודש נשאיר לפרק הבא ( ראה עמ' . ( 410 . 63 גי . ווילסון , א , עמי ; 469-453 שטראוס , עמי ; 236-232 ט 1 בלר , טופוגרפיה , עמי 4 ו . 64 . 632-6 ילין , זברונוו , ! עמ' . 65 . 24 בךיעקב , ישיבות , עמ' פט-צט . . 66 גאון , א , עמי . 67 . 144 שם , עמי ג 1144-14 ילין , זכרונות , עמי . 26 הן נזכרות גם בספרו של פרומקץ , תוח"י , אך הישיבה מכונה שם בטעות "שי שושן / אולי שיבוש השם ששון , אחיו של רי שלמה , שתמך רבות בישיבה . . 68 מלאכי , עמי . 69 . 17 , 16 הורוביץ , מוסד היסוד , עמי ו . 70 . 12 על ייסודה של ישיבת 'עץ חיים / ראה : מלאכי , עמי . 119-105 — 36 ומוסיף , כי ישנם רבנים המצטיינים לא רק בחכמת התלמוד אלא גם בידיעות כלליות . אתד מהם הוא רבי שוורץ מבוואריה , שכתב לאחרונה ספר שהודפס בירושלים . טובלר ( 1855 ) מונה בשמותיהם כ 28 בתי מדרש ומקומות תפילה פרטיים . שתי ישיבות ספרדיות ' , כנסת יחזקאל' ו'חסר אל , ' שקמו בתקופת דיוננו , תוכלנה להדגים את אופי הישיבות הספרדיות . ישיבת יכנסת יחזקאל' נוסדה בידי ר' שלמה יהודה , שעלה מבגדד לירושלים בשנת תרט"ז , ( 1857 ) על שם אביו יחזקאל , מהעיר כלכותא שבהודו . ר' יהושע ילין , חתנו של ר' שלמה , כותב , שחותנו הקדיש סמוך לבואו לירושלים 'חדר אחד בחצרו לישיבה , ' ותמך ב 10 חכמים שלמדו בקביעות בישיבתו . יש לשער אפוא שהישיבה נוסדה בין 1857 ל 859 ו " . לפי מקור אחר נוסדה הישיבה כבר ב 1844 . בראש הישיבה עמדו הרב משה נחמיאס והרב האשכנזי יצחק אופלטקא מפראג , מתלמידי ה'חת"ם סופר , ' שעמר גם בראש המוסד 'רורש ציוך . החכמים עסקו רק בתלמוד ובפוסקים ובאו על שכרם ביד נדיבה , שהרי ר' שלמה עשיר גדול היה . לפי יהושע ילין , נוסדה ( 1860 ) והוחזקה גם ישיבת 'חסד אל' בידי ר' שלמה יחזקאל , בבית שגבל בביתו של רי צדוק הלוי , וכתוצאה מכך פרצו מריבות בין חותנו ובין הלוי . לדברי מ . ד . גאון נוסדה הישיבה למעשה עור לפני כן , בידי הרב המקובל עבדאללה משה חיים , אך הואיל ור' שלמה לקח את הישיבה תחת חסותו הוא נחשב למעשה למייסדה . בישיבה למדו יומם ולילה — בעיקר קבלה . החכמים הלכו לבתיהם רק לכבוד שבת ובמוצאי שבת חזרו לתלמודם . נוסף על ר' שלמה יחזקאל תמכו בישיבה גם אחיו ששון ואחותו רוחמה . תמיכה זו אפשרה לחכמים כאן להקדיש את כל זמנם ללימוד התורה , בניגוד לישיבות הספרדיות האחרות שמספר שעות הלימור בהן היה מועט . לאחר מותו של ר' שלמה התמזגו שתי הישיבות הללו לישיבה אחת . " נוסף לבתי המדרש ולישיבות החזיקו הספרדים גם תלמודי תורה ו'חדרים' עבור הילדים . אלה נמצאו בדרך כלל בבתי הכנסת או סמוך להם . במיוחד חוזרת הידיעה על 'חדרים' ו'תלמורי תורה' ב'גוש' ארבעת בתי הכנסת ( רבן יוחנן בן זכאי . (
|
|