|
|
Page:333
ההתפצלות ל'כוללים' רבים בראשית שנות ה 50 החל הפיצול ל'כוללים' רבים ושונים , פיצול שנמשך עשרות שנים . בשנות ה 60 כבר היו בירושלים 19 'כוללים' . כולל הו"ד ה'כולל' הראשון שנפרד מ'כולל הפרושים הכללי , ' בבר בשנות ה , 30 היה 'כולל הו"ד' ( הולנד , דויטשלנד , ( שמנה בסך הכל כ 8 משפחות מגרמניה ומהולנד . הן עשו זאת , כנראה , משום שחלקן ב'חלוקה' לא עלה על זה של שאר היהודים , אף על פי שבארצות מוצאן נקבצו סכומים גדולים . על ידי הקמת 'כולל' מיוחד קיוו לקבל את הסכומים הניכרים שנאספו באותן הארצות , או לפחות חלק הגון מהם . על התפתחותו של 'כולל הו"ד' ישנן יריעות רבות . נראה בי החבר הראשון של ' הכולל' שבא לגור בירושלים כבר בשנת תק"ץ ( 1830 ) היה ר' משה זקס . בשנת תקצ"ה ( 1835 ) כבר מצא יהודי 'גרמני' אחד שבא לעיר , ר' אליעזר ברגמן 4 , יהודים 'גרמנים' בתוכה 3 — מאמסטרדם ור' יהוסף שווארץ . בשנת תר"ח ( 1848 ) בבר היה מספר יהודי גרמניה בירושלים 57 נפש . גם מקור זר כטובלר יודע לציין , כי עד סמוך ל 1830 לא היתה אפילו משפחה יהודית גרמנית אחת בעיר , אולם ב 1842 כבר היו בה 12 משפחות כאלו . חוקרים זרים אחרים מספרים אף הם על היהודים הגרמנים בירושלים . שוברט , שביקר בעיר ב , 1837 מציין כי קיבל בבוואריה מכתב המלצה אל הרב ברגמן , והוא מזכיר בספרו גם את המשפחות היהודיות גרמניות שוורץ והירש . פטרמן ( 1853 ) מספר כי יש להם בית תפילה קטן , וכי הם מתחלקים עם יתר היהודים בכספים הבאים מגרמניה . הערה מורכבת מ 12 משפחות , עניות ברובן , ובהן 60 נפש . 60 גם לפי פרנקל ( 1856 ) היה מספרם 60 נפש . לדבריו הם מהווים עדה נפרדת , המקבלת מאמסטרדם 60 , 000 פיאסטר ומארצות אחרות 2 , 000 פיאסטר לשנה . ריישר ( 1867 ) מוסיף , כי 'בבואם לירושלים מיד לובשים בגדי ארצות המזרח , ויש להם בימ"ד מיוחד ורובם עשירים , כי חלקם הבא ממדינתם רב הוא' . . 56 גת , עמ , 29-28 וראה המקורות השונים שם ; בן צבי , א"י ויישובה , עמי ; 388 פרנקל , עמי 77 ו . . 57 לונץ , ירושלים , ט , עמי . 43 , 17 בעניין יבולל הו"די , ראה : ספרו המפורט של אליאב , אהבת ציון . ופרטים אישיים גם אצל עץ הדר , עמי . 58 . « 6-34 טובלר , דפי זכרון , עמי . 59 . 361-360 שוברט , ב , עמ- . 40 . 555 פטרמן , א , עמי . 41 . 230 פרנקל , עמי 78 ו ; ריישר , עמי . 62 . 52-51 על פיצול ה כוללים / ראה ? מונטפיורי , יומן , ב , עמי , 111 לונץ , ( 1882 ) ירושלים ( גרמנית , ( עמי ו ; 67-6 ריבלין , תקנות החלוקה ; פרומקין , חוח"י ; גת , עמי ; 112 חנני , תנועת ההשכלה , עמי . 8-7 נראה כי לאחר רעש , 1837 ובמיוחד מאז שנת ת"ר , ( 1840 ) החלה מתגבשת העדה החסידית בירושלים , אך עוד זמן רב נשארה ההגמוניה בידי הפרושים . דעת החסידים לא היתה נוחה מכך , והם החלו להתאונן על קיפוחם ב'חלוקה' ועל השתררותם של פקידי הפרושים . עם זאת המשיכו להיות כפופים לבית הדין הגדול של האשכנזים , שבו היתה יד הפרושים על העליונה עד תן ל"ג . ( 1873 ) רק בשנת תרל"ז ( 1877 ) זכו החסידים ברשיון לשחיטה נפרדת . מנהיגי עדת החסידים היו בני משפחת ב"ק . יתכן שמעמדם המקופח של החסידים היה בין הגורמים לכך , שמקרבם יצאו הלוחמים לחידוש פניה של ירושלים , שוללי ה'חלוקה' ודורשי שידוד מערכות החיים . אף יחסם אל החינוך החדש היה הרבה יותר נוח מזה של הפרושים .
|
|