sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:306

שלושים השנים הראשונות של המאה מה היה גודל הקהילה היהודית בירושלים בראשית המאה ? לפי נתוניו של זטצן —והם נראים מהימנים ביותר —היו בקהילה היהודית בירושלים בזמן ביקורו ( 1806 ) כ 2 , 000 נפש ( מתוך אוכלוסיה כללית של כ ס 8 , 75 נפש . ( לטענתו קיבל מספרים אלה מן המושל התורכי של ירושלים , אך הוא מעיר , כי לדעתו ירושלים היא המקום היחיד בלבנט שבו נמסרו לו מספרי אוכלוסיה נמוכים מדי , ולהערכתו היתה בעיר אוכלוסיה של 12 , 000 נפש , ומזה 3 , 000 יהודים . לנו נראה המספר הראשון שנקב זטצן מדויק יותר משום שנשאב מן המושל התורכי , זאת במיוחד לאור העובדה שיהודי ירושלים באותו הזמןעדיין היו כולם נתינים עות'מאנים . אפשר אולי להגריל את המספר ב 250-200 נפש , אך לא בהרבה יותר . הערכתו של זטצן תואמת גם את הידוע לנו ממקורות יהודיים שונים על מצבה הכללי של הקהילה היהודית בירושלים בתקופה זו . אלה מציינים , כי בסוף המאה ה 18 נצטמצמה מאד העדה האשכנזית בעיר , ואף הקהילה היהודית בכללותה , שהיתה ספרדית ברובה , ירדה בחשיבותה . נראה כי בראשית המאה ה 19 עלתה קהילת צפת במניינה ובחשיבותה על קהילת ירושלים . המספר של 2 , 250-2 , 000 יהודים בראשית המאה ה 19 ישמש לנו אפוא בסיס לעיון בגידול ובתמורות שחלו בקהילה הירושלמית בתקופת דיוננו . שלושים השנים הראשונות של המאה ה , 19 ובמיוחד העשורים השני והשלישי , הביאו להתאוששות מה בקהילה היהודית בעיר . מקורות יהודיים שונים מוסרים על ראשית חזרתם של יהודים אשכנזים לירושלים , ובמיוחד מודגש דבר בואם של תלמידי הגאון מווילנה ובני הערה ה'פרושית' לעיר . בפרק הבא , כשנעסוק בעדות היהודיות בעיר , נעמוד במפורט על התפתחות זו . כאן ברצוננו להתרכז בגידול האוכלוסיה , ובעניין זה ייאמר , כי נראה שהיתה זו באותה העת תוספת איכותית בלבד אך לא תוספת כמותית ניכרת לאוכלוסייתה היהודית של ירושלים . תקופת השלטון המצרי ( 1840-1831 ) מפנה חשוב החל בראשית שנות ה , 30 משבאו ארץ ישראל וסוריה תחת שלטונם של מוחמד עלי ובנו החורג איברהים פחה . בפרק על השלטון בעיר ( עמ' ( 130 כבר עמדנו על כך , כי בתקופה זו נקבעה ירושלים כעיר שלטון במערב הירדן —שניה לדמשק בלבד —והדבר העלה מאד את יוקרתה . עוד חשוב לציין , כי השלטון המצרי בעיר בשנים ו 83 ו840- ו היה יותר פתוח לשינויים מהשלטון התורכי שקדם לו , ובימים ההם אף היה מושפע ממעצמות אירופה . הדבר התבטא גם בכך שהקל על המיעוטים ואפשר להם התפתחות וחופש יחסיים . השלטון המצרי גם היה חזק הרבה מקודמו ואכף משטר וסדר . הבדווים רוסנו , השוד בדרכים פסק והבטחון הכללי גבר . כתוצאה מכך גדל מספר המבקרים והנוסעים המערביים שהגיעו לירושלים , וגם התעצמה העליה היהודית לארץ הקודש . להלן נעמוד על כך , בי בפרק זמן זה הותר ליהודי ירושלים לשפץ ולשקם בתי כנסת , דבר שנאסר עליהם בתקופת השלטון התורכי . כן הורשו להתפלל ליד הכותל המערבי ביתר חפשיות , ולא נזקקו לאישור מיוחד מן השלטונות . קשה מאד לקבוע מה היה הקף גידולה של הקהילה היהודית בירושלים בתקופת השלטון המצרי . נראה שיש לחלק את התקופה לשניים , עד לרעש של , 1837 והזמן שלאחריו . בשנים שלפני הרעש ג . זטצן , ב , עמי . 4 . 18 ראה בנידון , למשל ; בן צבי , א"י ויישובה , עמי 48 , 306 , 285-284 ג . . 5 בן צבי , א"י ויישובה , עמי . 306-305 וראהגםבתת הפרקהבא , עמי . 6 320 בן צבי , א"י ויישובה , עמי . 344

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help