|
|
Page:306
שלושים השנים הראשונות של המאה מה היה גודל הקהילה היהודית בירושלים בראשית המאה ? לפי נתוניו של זטצן —והם נראים מהימנים ביותר —היו בקהילה היהודית בירושלים בזמן ביקורו ( 1806 ) כ 2 , 000 נפש ( מתוך אוכלוסיה כללית של כ ס 8 , 75 נפש . ( לטענתו קיבל מספרים אלה מן המושל התורכי של ירושלים , אך הוא מעיר , כי לדעתו ירושלים היא המקום היחיד בלבנט שבו נמסרו לו מספרי אוכלוסיה נמוכים מדי , ולהערכתו היתה בעיר אוכלוסיה של 12 , 000 נפש , ומזה 3 , 000 יהודים . לנו נראה המספר הראשון שנקב זטצן מדויק יותר משום שנשאב מן המושל התורכי , זאת במיוחד לאור העובדה שיהודי ירושלים באותו הזמןעדיין היו כולם נתינים עות'מאנים . אפשר אולי להגריל את המספר ב 250-200 נפש , אך לא בהרבה יותר . הערכתו של זטצן תואמת גם את הידוע לנו ממקורות יהודיים שונים על מצבה הכללי של הקהילה היהודית בירושלים בתקופה זו . אלה מציינים , כי בסוף המאה ה 18 נצטמצמה מאד העדה האשכנזית בעיר , ואף הקהילה היהודית בכללותה , שהיתה ספרדית ברובה , ירדה בחשיבותה . נראה כי בראשית המאה ה 19 עלתה קהילת צפת במניינה ובחשיבותה על קהילת ירושלים . המספר של 2 , 250-2 , 000 יהודים בראשית המאה ה 19 ישמש לנו אפוא בסיס לעיון בגידול ובתמורות שחלו בקהילה הירושלמית בתקופת דיוננו . שלושים השנים הראשונות של המאה ה , 19 ובמיוחד העשורים השני והשלישי , הביאו להתאוששות מה בקהילה היהודית בעיר . מקורות יהודיים שונים מוסרים על ראשית חזרתם של יהודים אשכנזים לירושלים , ובמיוחד מודגש דבר בואם של תלמידי הגאון מווילנה ובני הערה ה'פרושית' לעיר . בפרק הבא , כשנעסוק בעדות היהודיות בעיר , נעמוד במפורט על התפתחות זו . כאן ברצוננו להתרכז בגידול האוכלוסיה , ובעניין זה ייאמר , כי נראה שהיתה זו באותה העת תוספת איכותית בלבד אך לא תוספת כמותית ניכרת לאוכלוסייתה היהודית של ירושלים . תקופת השלטון המצרי ( 1840-1831 ) מפנה חשוב החל בראשית שנות ה , 30 משבאו ארץ ישראל וסוריה תחת שלטונם של מוחמד עלי ובנו החורג איברהים פחה . בפרק על השלטון בעיר ( עמ' ( 130 כבר עמדנו על כך , כי בתקופה זו נקבעה ירושלים כעיר שלטון במערב הירדן —שניה לדמשק בלבד —והדבר העלה מאד את יוקרתה . עוד חשוב לציין , כי השלטון המצרי בעיר בשנים ו 83 ו840- ו היה יותר פתוח לשינויים מהשלטון התורכי שקדם לו , ובימים ההם אף היה מושפע ממעצמות אירופה . הדבר התבטא גם בכך שהקל על המיעוטים ואפשר להם התפתחות וחופש יחסיים . השלטון המצרי גם היה חזק הרבה מקודמו ואכף משטר וסדר . הבדווים רוסנו , השוד בדרכים פסק והבטחון הכללי גבר . כתוצאה מכך גדל מספר המבקרים והנוסעים המערביים שהגיעו לירושלים , וגם התעצמה העליה היהודית לארץ הקודש . להלן נעמוד על כך , בי בפרק זמן זה הותר ליהודי ירושלים לשפץ ולשקם בתי כנסת , דבר שנאסר עליהם בתקופת השלטון התורכי . כן הורשו להתפלל ליד הכותל המערבי ביתר חפשיות , ולא נזקקו לאישור מיוחד מן השלטונות . קשה מאד לקבוע מה היה הקף גידולה של הקהילה היהודית בירושלים בתקופת השלטון המצרי . נראה שיש לחלק את התקופה לשניים , עד לרעש של , 1837 והזמן שלאחריו . בשנים שלפני הרעש ג . זטצן , ב , עמי . 4 . 18 ראה בנידון , למשל ; בן צבי , א"י ויישובה , עמי 48 , 306 , 285-284 ג . . 5 בן צבי , א"י ויישובה , עמי . 306-305 וראהגםבתת הפרקהבא , עמי . 6 320 בן צבי , א"י ויישובה , עמי . 344
|
|