|
|
Page:285
הבריטית' מ , 1895 כותב על המקום כי זהו מנזר ארמני לנשים , המצוי ממזרח למנזר הארמני הגדול על שם גיימס הקרוש וכ 00 ו מ' מצפון לשער ציון . המקום אינו זוכה לביקורים רבים , משום שהסימטה המובילה אליו מצפון , שהיא גם ררך הכניסה היחידה אליו , נסתרת בין הבנינים . הכנסיה ידועה גם בכנסיית עץ הזית ( להלן בא תיאור הכנסיה , כולל תכנית ) . לארמנים גם כנסיה עתיקה על הר ציון מחוץ לחומה . זו מבונה במקורות המאה ה 9 ו 'בית כיפא . ' נעסוק בה בחלק השני של חיבורנו , וכאן נביא רק שני דיווחים להשלמת נושא דיוננו . טרנר 5 ) ו 8 ו ) מוסר , כי בחצרה ( המלאה קברי נזירים ארמנים ) מצוי עץ המציין את הנקודה שעמר בה פטרוס הקרוש כשהתכחש לישו . קרוב לנקודה זו מגולף בחומה תרנגול לציון המקום המשוער שעמד בו העוף כשהאשים אותו . הכנסיה קטנה ונקיה ( להלן בא תיאור מפורט של פנים הבנסיה ) . מדריך ה'בדקר' מ 1876 מוסר , כי ליד חדר 'הסעודה האחרונה' נמצא מנזר ארמני — מנזר הר ציון — ובו 8 נזירים . פרט לשלוש 'עמרות הקודש' שהוחזקו בירי הארמנים ברובע הארמני ובסביבתו , היו לארמנים נקודות אחיזה נוספות בירושלים של המאה ה 9 ו . בראש וראשונה נחזור ונציין , בי היו שייכים להם חלקים מסוימים בכנסיית הקבר . בן נמסר במקורות המאה ה , 19 כי הארמנים קיימו יום יום , אחרי היוונים , טקס תפילה בכנסיית מרים שבגת שמנא , וכן קיימו תפילות בכנסיית 'העליה לשמים' שבהר הזיתים . טקסי התפילה החשובים שלהם במקומות שונים נוהלו בידי הפטריארך הארמני עצמו , והשתתפו בהם כל אנשי הדת הארמנים כשהם לבושים בגדים עשירים ביותר . חלק מהמקורות מציינים גם , כי פעמים רבות משתתפים הסורים היעקוביטים , האתיופים והקופטים בטקסי הארמנים . בראשית תקופת המנדט הבריטי מוסרים פרס וזוטא וסוקניק פרטים על מצב העדה בזמנם . הם מציינים , כי כמעט כל הארמנים יושבים ברובע הארמנים אשר בפנים העיר , בין שער יפו ובין שער ציון . בו נמצאים גם המנזר ובית תפילה גדול ' , בית מדרש לכהנים' ובית נכות . לעדה הארמנית שייבי & שני מנזרים וכן מספר בניינים גדולים ומגרשים בעיר ומחוצה לה . במנזר גם בית דפוס , בית הכנסת אורחים , סמינר למורים ובתי ספר לבנים ולבנות . פרט מיוחד הנזכר בחיבורם הוא , כי 'חלק מהגדר המקיפה אח בניני הארמנים עשוי אבנים קטנות מרובעות המונחות זו על גבי זו , בלי מלט . מספרים כי קשה היה לארמנים בימי שלטון התורכים להשיג רישיון לבנות גדר , ולבן שמו רק אבנים בלי מלט ובלי טיח —שאינן בכלל גדר' . לסיכום : הארמנים היו העדה הנוצרית השלישית בגרלה בעיר במחצית הראשונה של המאה ה 9 ו . בני העדה היו בעלי הון רב ; מרביתם היו אנשי מסחר והם תפסו מקום חשוב בחברה הירושלמית . היה להם המנזר היפה ביותר בעיר , והבנסיה העשירה ביותר בירושלים , שלא נפלה בחשיבותה , בעיניהם , מזו של בנסיית הקבר . בשטח המנזר ובאיזור הארמני היו גנים יפים ביותר . ראש הערה היה עצמאי ו'שלט' על כל ארץ ישראל וכן על קפריסין . הקהילה הנוצרית הבאה שנדון בה היא הקהילה הפרוטסטנטית . התנהלותה , התבססותה ופעילותה הרבה של עדה זו בירושלים במאה ה 9 ו הם שהביאונו להקדיש את תת הפרק הבא — שיהיה האחרון בנושא הנוצרים —לעדה זו . . 79 רבעון יקרן החקר הבריטית / 895 ו , עמי . 80 . 252-249 טרנר , ב , עמי נ 4 ו , 144- ו . 8 בדקר 876 ) ו , ( עמי 62 ו ( בצילום יכרטאי , עמי 6 ג . 82 . ( פטרמן , א , עמי 9 ו -2ג . 22 . 83 פרס , ספר המסעות , עמי גגו . . 84 זוטא סוקניק 0 ) ג 9 ו , ( עמי 8 ס 09-1 ו . . 85 גייגי ריטר , ד , עמי . 199
|
|