|
|
Page:284
אתרים ארמנים נוספים ; סיכום פרט למנזר הראשי ולכנסיה הגדולה של הארמנים מספרים המבקרים האירופים גם על אתרים ארמנים אחרים . זטצן ( 1806 ) מציין , כי לארמנים שני מנזרים : הגדול —מר יעקוב —לנזירים , והקטן — דיר זיתונה — לנזירות אלמנות . בחצר מנזר הנזירות מגדלים עד היום עצי זית מיוחדים , והם שנתנו את שמם למנזר . טרנר מספר , ( 1815 ) כי ליד הכנסיה הארמנית מצוי מקומו המסרתי של בית חנן הכהן . במקום מצוי עץ זית , המוקף חומה וגזעו מכוסה בקרקע . קרוב לשם מצויה כנסיה ארמנית נוספת —חדר קטן צבוע כחול ; הקישוט הפנימי עשיר . ב 1835 מוסר נורוב , כי הכנסיה הארמנית של 'המלאכים הקדושים' עומדת לא הרחק משער ציון . באחד הקירות , שממנו יוצאים ענפים של עץ זית המוקף גרר , מראים את המקום שעמד בו עץ הזית שישו נקשר אליו כאשר נאסר . הכנסיה אינה גדולה , אבל יפה מאד . במו בכנסיית סט . יעקב העצומה ובשאר הכנסיות הארמניות , גם כאן מכוסים הקירות אריחים . מדריך ה'בדקר' מ 1876 מציין , כי במנזר הארמני לנשים 30 נזירות , ואילו רבעון 'קרן החקר . 64 פטרמן , א , עמי ; 213-219 על הדפוס ראה סנגייאן , עמי . 67 . 87-78 פיארוטי , א , עמי . 68 . 279-277 בדקר , ( 1876 ) עמי 162 ( בצילום יכרטאי , עמי . 69 . ( 36 ליון at , re עמי םוו . 1 ר . רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1897 עמי . 75 . 241 זטצן , ב , עמי . 70 . 20 לורטה , עמי . 233 נ . 7 שט , 1898 , עמי . 76 . 82 טרנר , ב , עמי . 71 . 188-187 הרלבט , עמי . 74 . 71 שם , 1901 , עמי . 77 . 3 נורוב , א , עמי . 78 . 198 בדקר , ( 1876 ) עמי 162 ( בצילום יכרטאי , עמי . ( 36 מוסד תרבותי חשוב אחר ברובע הארמני היה בית הדפוס , הקיים עד היום . לדברי התושבים הוא נוסד ב 1833 והיה בית הדפוס הראשון בירושלים . פטרמן מציין ב , 1853 כי במנזר הארמני קיים בית דפוס , שכבר הדפיס במה יצירות מעולות בארמנית ובתורכית . בסכמו את מצב העדה בראשית שנות ה ס 6 אומר פיארוטי , בי לארמנים סמינר , בית דפוס , בית ספר לנערים , בית ספר לנערות , אכסניה משובחת לצליינים ובתים לעניים . ל 876 ו מסכם מדריך ה'ברקר' את המצב ברובע הארמני כך ; לכנסיה הארמנית מנזר גדול ליד שער ציון . יש בו 180 נזירים , ואומרים כי יש בו מקום ל , 000 ו צליינים . יש במנזר בית דפוס , סמינר ובו כ 40 תלמידים , מוזיאון קטן וסטודיו לצילום . ב 1875 אומר ליון , בילארמנים יש גם בית חולים לצליינים . בסוף שנות ה 70 מוסרת המשלחת של לורטה , בי הארמנים עוסקים במסחר והם עשירים מאד ; אך הרובע הארמני פחות מאוכלס משאר הרבעים . מ 897 ו יש בידינו ידיעה , בי הארמנים הם האנשים העשירים ביותר בעיר : בידם כמעט מונופולין על המסחר . מספר הארמנים ברובע הוא ב 600 איש . בסוף המאה ה 9 ו החלו גם הארמנים להיות פעילים בבניה בעיר ומחוצה לה . רבעון 'קרן החקר הבריטית' מ 1897 מוסר , בי באיזור שמדרום לרובע היהודי וממזרח לשער ציון נבנו חנויות חדשות על ידי המנזר הארמני ( וגם על ירי המוסלמים . 72 ( ב 898 ו מספר העיתון , כי 40 שנה קודם נבנה ביתךשמירה בתוך החומה , ליד הרובע הארמני , מעט מזרחה משער ציון , אלא שהתפורר במשך הזמן . לאחרונה שוקם לשם מילוי תפקירו כמקודם . ב 1901 מוסר העיתון , כי המנזר הארמני קנה חלקת קרקע מצפון לפינה הצפונית מזרחית של העיר ( בורג' לקלק ) ומתכוון לערוך שם חפירות . בחל ק השני של חיבורנו נעמוד על כך , כי הארמנים היו פעילים גם בבניה מחוץ לחומות , במיוחד מחוץ לשער יפו .
|
|