|
|
Page:275
העדה הקופטית ומאחזיה הערה הנוצרית השלישית שהתמקמה סמוך לכנסיית הקבר היא העדה הקופטית . על גדלה עמדנו כבר ברוננו באוכלוסיה הנוצרית . זטצן מוסר בראשית המאה , כי אין להם בירושלים אלא מנזר אחר , עני מאד , על שם סט . גיורג / וכי במרחק מה ממנו בריר א סולטאן , ליד כנסיית הקבר הקדוש , יש להם חצר שבה מתגוררים כל מיני יכלי קורשי מפורסמים י . סקינר ( ל 833 ו ) מציין את העובדה , כי לקופטים קפלה עלובה ביותר בתוך כנסיית הקבר . נורוב ( 1835 ) מוסר , כי המנזר הקופטי נמצא בבניין צדדי של כנסיית הקבר ומוקדש לאברהם אבינו , ובמקום אחר הוא אומר , כי מימין לרחבת הכניסה לכנסיית הקבר יש לקופטים אורטיריום קטן המציין , לפי מסרתם , את מקום עקידת יצחק . הם מצביעים על אבן מקושטת בסימנים שונים ברצפת המקום הקרוש בעל אבן העקרה . באמצע המאה לערך מוסר ריטר , כי הקופטים , בחבריהם האתיופים , המתנגדים גם הם לכנסייה היוונית , היו מקורבים לארמנים העשירים ובעלי המעמד החברתי הגבוה . רק אלה האחרונים מסוגלים היו להרשות לעצמם להעניק הגנה ועזרה למיעוט זה . רכושה העיקרי של הכת הוא המנזר הקופטי הגדול במזרחה של כנסיית הקבר . בראשו עומד אדם נשוי —כבשאר המנזרים המצריים — ומשרתים בו כמרים קופטים ואתיופים . הוא משמש גם כאכסניה לעולי רגל , ומספרם של אלה מועט . ב 843 ו מוסר ג . ' ווילסון , בי בידי הקופטים מנזר דיר א סולטאן , המהווה המשך לבנסיית הקבר , ומנזר אחר קטן נוסף , סט . ג'ורג , ' ליד בריבת חזקיהו . כששהה מוחמד עלי בארץ הם הורשו גם להקים בניין חרש בקרבת המנזר השני הזה , אולם לאחר שמוחמר עלי הוציא את כוחותיו מירושלים הוכרחו לעזוב את המקום . בקשר לעדה בכלל הוא אומר , שמספרם מועט ורק מעטים מבני עדתם בחוץ לארץ באים לבקרם . הם מארחים גם עולי רגל מחבש , הקרובים לכנסיה הקופטית . ל 1845 מוסר שטראוס , כי לקופטים יש מנזר ליד בריכת חזקיהו , שבו שוהים בעיקר נזירים . על הבניין החרש שהחלו הקופטים בונים בזמנו של מוחמד עלי מוסר גם רובינסון , לאחר שני סיוריו בארץ . בסיורו הראשון 838 ) ו ) הוא מציין , כי מבנה קופטי הולך ונבנה מצפון לבריכת חזקיהו . בסיורו השני ( 1852 ) הוא מציין , כי המנזר הקופטי , סט . ג'ורג , ' הוא מנזר קטן הנמצא ליד בריכת חזקיהו . בימי השלטון המצרי החלו הקופטים לבנות מנזר גדול יותר , או אולי ח'אן , אולם הוא נעזב אחרי סילוקו של איברהים פחה ומשמש מאז קסרקטין תורכי . וויליאמז מוסר אף הוא , כי מצפון לבריכת חזקיהו ישנו גוש בניינים חרש שהחלו הקופטים לבנות כמנזר , או כתחנת ררכים , אך המקום נעזב עם עזיבת איברהים פחה והמבנים הפכו לביתנים לצבא התורכי . 10 פטרמן ( 1853 ) מספר , בי דרומית למנזר היווני הגדול שוכן המנזר הקופטי , שקירו האחורי מהווה את הדופן הצפונית של בריבת חזקיהו . כדפנה המזרחית של הבריכה משמש קיר של מבנה שבו בית הארחה נחמד , מעין מלון , היחיד מבין בתי ההארחה הראויים לשמם באיזור . כשתי הדפנות ו . זטצן , ב , עמי . 2 . 20 סקינר , א , עמי 0 ו . 3 . 2 נורוב , א , עמי ג 9 ו . . 4 נורוב , א , עמי -147ג . 5 . 15 ג"גי ריטר , ד , עמי . 203-202 . 6 גי . ווילסון , א , עמי . 7 . 453-452 שטראוס , עמי . 8 . 20 « ; 239 רובינסון , מחקרים מקראיים , ב , עמי . 9 . 91 רובינסון , מחקרים מאוחרים , עמי . 10 . 198 וויליאמז , א , תוספת , עמי . 19 העדות המזרחיות : קופטים , אתיופים , סורים , ארמנים ; הרובע הארמני
|
|