|
|
Page:265
הקמת הפטריארכיה הלטינית שנות ה 40 הביאו עמם שינויים חשובים גם בעדה הלטינית בירושלים . בראש וראשונה חודשה בעשור זה הפטריארכיה הלטינית בעיר . זו נוסדה בימי הצלבנים וחדלה להתקיים עם ההתמוטטות הסופית של ממלכתם , 0291 ) עת טבע הפטריארך האחרון , ניקולאס , בים בשעת נסיון בריחה . מאז היה ייצוג ענייני הקתולים בארץ הקודש , ובמיוחד במקומות הקדושים , בירי המסדר הפרנציסקני ( שראשו הוכר רשמית ב 342 ו . ( לאחר מינויו של הבישוף הפרוטסטנטי הראשון , אלכסנדר , בירושלים , ב , 1841 החלה התעוררות בקרב הקתולים במרכז אירופה , שדרשו תגובה מהירה לפעילות הפרוטסטנטית המערבית והיוונית נוצרית בעיר . ב . 1842 ו 4 . ו הוחלט למנות בישוף לטיני לירושלים , אך הפרנציסקנים , שייצגו את ענייני הקתולים , התנגדו , ובעקבות הטענות שהעלה הציר הכללי שלהם , החליטו הקרדינלים לדחות את ביצוע ההחלטה שהוסכם עליה באפן עקרוני . עם בואו של גובאט , הבישוף הפרוטסטנטי השני לירושלים , ב , 1847 נתעוררה מחדש בעיית הבישופות הלטינית , וב 847 ו . ו 25 . . 72 על האח ליון ומדריך הסיורים שלו , ראה : מרטנס , עמי . 73 . 332-J 29 על הדפוס הפרנציסקני , ראה : פטררציי , עמ' ; 69-64 גייג' ריטר , ד , עמי 3 ; 205-204 טרמן , א , עמי 7 ו ; 218-2 לורטה , עמי . 74 . 232 נוימן , עמי 1 ג -2גג ) 2 בתרגומושלגתעמיכג . 76 . ( טיילור , עמי 2 גג45- ג . . 75 זטצן , ב , עמ' . 77 . 12 ג"ג-ריטר , ד , עמי . 205-204 שהודפסו בו ספרים רבים הקשורים לנושאי ארץ ישראל , וכן בפעילותו הענפה של המדריך הפרנציסקני , האח ליון , שבמשך כ 40 שנה עסק בהדרכת צליינים והוציא לאור 4 מהדורות של מרריך הסיורים הנודע שלו . הקמת בית הדפוס הפרנציסקני נתקלה בשני מכשולים עיקריים ; א ) חוסר האמון של השלטונות התורכיים בנוצרים , במיוחד בענייני תרבות וחינוך ; ב ) חוסר הון . המכשול הראשון הוסר עם עלייתו לשלטון של מוחמר עלי , אך עדיין חסר הון . העזרה באה מאוסטריה . הקרדינל של וינה , וינסנט אדוארד מילדה , נטל את העניינים לידיו . מירושלים נשלחו אנשים לווינה ללמוד את מלאכת ההדפסה והכריכה . ביולי 846 ו הגיעו מווינה לירושלים כל המכונות הדרושות וכמות של אותיות ערביות ולטיניות . העמוד הראשון סודר ב 847 ו . ו , 27 . ולמחרת החל בית הדפוס לפעול . בסוף המאה התרחב בית הדפוס והדפיס ספרים בנושאים מגוונים , מתאולוגיה ועד למתימטיקה / 7 קשריה של אוסטריה הקתולית עם המנזר הפרנציסקני היו בולטים . לדברי נוימן פרש הקונסול האוסטרו הונגרי בעצם את חסותו על מנזר זה . המנזר הפרנציסקני , סן סלבדור עסק גם בחינוך . בראשית המאה התקיים במקום בית ספר לנערים קתולים מקומיים . תושב מקומי לימד אותם קרוא וכתוב ערבית , ונזיר לימדם איטלקית ולטינית — להבנת הפולחן . חוץ מזה לא לימדו שם דבר , אפילו לא חשבון . הנערים עזרו לנזירים בטקסים שונים , ובתמורה קיבלו לחג המולד כובע אדום ונעליים , נערים עניים קיבלו גם בגד . בגיל 2 ו נהגו ההורים להוציא את ילדיהם מהמנזר כדי שילמדו מקצוע ) . לנערות לא היה כל בית ספר ) . טיילור ( ו 83 ו ) מוסר , כי במנזר קיים בית ספר לילדים הקתולים שלומדים בו קרוא וכתוב ערבית , איטלקית ולטינית . התלמידים אוכלים במנזר אך ישנים בבתיהם . אותה שנה היה מספר התלמידים 52 . בראשית המאה היו לפרנציסקנים בירושלים גם זכויות תפילה מסוימות בחדר 'הסעודה האחרונה' ( הקנאקולום ) שבהר ציון , ובשטח כנסיית 'העליה לשמיים' ( Ascension ) שבהר הזיתים . כן הוקמה על ידם בסוף שנות ה 30 כנסיית 'ההלקאה ב'ויא דולורוזה' ( ראה לעיל עמ' . 77 ( 203
|
|