|
|
Page:233
ל 20 . 4 . 1806 מציין זטצן כי ישנה תנועה מתמדת של נוסעים ואספקה למקומות הקדושים . אך בגלל מלחמת הים המתמשכת לא מגיעים פריטים מסוימים לארץ שקודם לא חסרו כלל . עקב בך לעתים גם לא מקבלים כיום בברכה נזירים וצליינים חדשים המגיעים לעיר . במקום אחר הוא מספר , כי בשבוע שבין . 1806 ו 29 . 1 ל 4 . 12 . 1806 הגיעו 100 צליינים ארמנים ו 350 יוונים ואלה ישארו , כנראה , עד לפסחא ( זטצן מעיר , כי את עולי הרגל היהודים והמוסלמים אין סופרים בדרך כלל , כי אין להם מועדים קבועים לצליינות , ומספרם גם הרבה יותר קטן . ( כן הוא מוסיף , כי באותו היום או למחרתו ( 4 — 5 . 12 . 1806 ) מצפים ל 100 צליינים נוספים מיפו . ב 10 . 3 . 1807 הוא רושם , שמספר הצליינים בעיר כבר מוערך ב , 2 , 000 מחציתם יוונים ומחציתם ארמנים . לדעתו נראה המספר מוגזם במקצת . זטצן אף מחשב את ההכנסה מהצליינות ומעריך , כי אם מחשבים שכל צליין מוציא 200 פיאסטר למחייתו ולמתנות למנזר שלו , אזי צריבה ההכנסה להיות 400 , 000 פיאסטר ; אך לרוב הסכום גדול יותר . הצליינים בראשית המאה ה 19 הגיעו , לרוב , באניות מפרש ליפו , ומשם לירושלים על גבי בהמות . עם זאת נראה , כי חלק לא מבוטל בא ברכיבה , בדרך היבשה , מהארצות הסמוכות . מרבית עולי הרגל בתקופה זו היו יוונים וארמנים , שבאו מכל חלקי הקיסרות העות'מאנית , וכן קופטים וערבים נוצרים אחרים , גם הם אזרחי תורכיה . מספר הצליינים שעברו דרך נמל יפו בראשית המאה נע סביב . " 1 , 000 נראה אפוא , כי מספרם הממוצע של הצליינים הנוצרים לעיר בראשית המאה נע בין 2 , 000 ל 00 ס 1 , 000 : 3 , יוונים 1 , 000 , ארמנים והיתר — לטינים ונוצרים בני עדות אחרות . היו גם שנים בודדות , שבהן עלה המספר והגיע ל 0 ס 5 , 0 ואולי אף ליותר . בשנות השלטון המצרי גדלה תנועת הצליינות הנוצרית . סקינר ( 1833 ) מציין , בי מראשית השלטון המצרי בירושלים גברה תנועת הצליינים לעיר , במיוחד לפני חג הפסחא . בין היתר הוא מוסר , שאיברהים פחה ביטל את המס שהיה מוטל על הצליינים , וכי בשנת ביקורו היה מספרם רב ביותר . במקום אחר מציין סקינר , שהצליינים האירופים לנים במנזר סן סלבדור על חשבון המנזר . עוד הוא מספר על קבוצה של 300 צליינים ארמנים , ביניהם ילדים רבים , שבאו להתארח במנזר הארמני . לפי הנזיר נאופיטוס לא עלה מספר הצליינים היוונים אורתודוכסים , מאז השתלטות התורכים על ירושלים ועד , 1834 על 3 , 000 לשנה . מספר הצליינים הארמנים ( בשנים ( 1834-1825 עלה על . 4 , 000 לאלה יש להוסיף מעט לטינים ואחרים , כך שלדבריו לא עלה מספר הצליינים בירושלים עד 1834 על 10 , 000 נפש ובשנים רבות אחרות הוא היה אף נמוך בהרבה . קבוצות הצליינים העיקריות בתקופה זו היו , לדבריו , היוונים אורתודוכסים והארמנים . בשנות השלטון המצרי גדל מספר הצליינים . נאופיטוס מוסר על גידול רב ל 834 ו . הוא מספר , כי ב'שבת הקדושה' בשנה זו היה בכנסיית הקבר מספר רב ביותר של צליינים , 4 , 500 יוונים אורתודוכסים 6 , 000 ? ארמנים , קופטים וסורים 2 , 000 ; קתולים , מרוניטים וערבים נוצרים אחרים . לדבריו היו בכנסיה בזמן השריפה הגדולה , סך הכל כ 4 , 000 ו נפש . גם הפחה נכח במקום ועמו 300 חיילים . כ 500 צליינים נשארו מחוץ לכנסיה מחוסר מקום . בתוצאה מהבהלה שקמה עם פרוץ השריפה נהרגו 43 גברים , נשים וילדים יוונים אורתורוכסים ויותר מ 100 ארמנים , שהיו ליד הדלת שדרכה פרץ הקהל החוצה . מספר הפצועים , יוונים וארמנים , עלה על 300 נפשי . . 54 זטצן , ב , עמי 6 ג7- גי 99 , ו . 55 . 400 ; 205-204 ,- אביצור , נמל יפו , עמי . 73-72 . 56 סקינר , א , עמי . 57 . 249 ; 225 ספירידון ( נאופיטוס , ( עמי . 89-87
|
|