|
|
Page:231
הצליינות הנוצרית פרט לאוכלוסיה הנוצרית הקבועה הגיעו לעיר במאה ה , 19 כמו גם בתקופות אחרות , צליינים נוצרים רבים . מה היה הקף הצליינות במאה ה 19 ? מה היה אפיה ? אילו תמורות חלו בה ? גם על כך מספרים מקורות התקופה . הצליינות הנוצרית לעיר הקדושה לא החלה , כמובן , במאה ה : 19 היא קרמה לה מאות רבות של שנים , עם זאת היו לה אופי וקצב משלה בתקופה הנידונה על ירינו . . 51 ליון , ( 1897 ) א , עמי . 197 . 52 פטרמן , א , עמי . 218-217 על היוונים הקתולים ראה גם לעיל , עמיםו . 2 אוכלוסיית הארמנים , הפרוטסטנטים , והעדות הקטנות את המקום השלישי בין הכיתות הנוצריות בירושלים תפסה , בראשית המאה ה , 19 העדה הארמנית 1 לקראת סוף המאה יהשיגר אותם הפרוטסטנטים . לשתי הערות האלו נקדיש דיון מיוחד בהמשך הפרק ובאן נסתפק בציון עובדות היסור . מספר הארמנים בעיר נע ברובה של המאה ה 19 סביב 500 נפש . עם התפתחות העיר לקראת סוף המאה , חל גידול גם באוכלוסיית עדה זו , והיא הגיעה ל 1 , 000 נפש , בקירוב , בסוף תקופת דיוננו ) . במלחמת העולם הראשונה גדלה העדה הארמנית בירושלים ובארץ ישראל מאד , בעקבות הגעת פליטים רבים , ניצולי הטבח שערכו התורכים בארמניה ; אך עניין זה כבר חורג מתקופת דיוננו . ( פרוטסטנטים לא נמצאו בעיר כלל בראשית המאה ו מיסיונרים משלהם אף גורשו ממנה בתחילת המאה . הערה החלה לגדול מאז שנות ה , 30 במיוחד חל בה גידול ניכר בסוף המאה , עם תחילת התיישבות הטמפלרים ואירופים רבים אחרים בעיר . העדה הלכה והתפתחה , עד שבסוף המאה הגיעה ל ם 1 , 50 נפש ואף למעלה מזה . פרט ל 4 העדות הנוצריות שהזכרנו ער כה בלטו בירושלים בראשית המאה 3 כיתות נוצריות נוספות ? הקופטית , האתיופית והסורית נוצרית . במשך כל המאה הן נשארו כיתות קטנות ( ראה מספריהן בטבלה , ( ולפיכך נמסור על אודותן מספר דברים במרוכז שעה שנדון בהמשך במקומות ריכוזיהן בעיר . במרוצת המאה התמקמו בעיר שתי כיתות נוספות , היוונית קתולית והארמנית הקתולית . היאחזותן והשפעתן בעיר היתה עדיין מועטת בתקופת דיוננו , ולפיכך נסתפק כאן במספר משפטים על אודות היקלטותן בעיר . נראה כי התבססותן הממשית בעיר חלה בשנות ה ? 40 בתקופה זו אנו מוצאים אותן בתוך נתוני האוכלוסיה . בקשר ליוונים הקתולים אף מוסר פטרמן , ( 1853 ) בי הפטריארך היווני קתולי הנוכחי של אנטיוכיה , שמושבו בדמשק , מכהן גם כפטריארך של ירושלים ; גם בה הקים פטריארכת וכנסיה והוא מעסיק איש דת למען חברי כנסייתו . ואשר לארמנים הקתולים —כנסייתם בפינת רחוב הגיא ו'דרך היסוריםי נבנתה במחצית השניה של המאה ( ראה עמ' . ( 210 שב 1887 כבר התגוררו בו 70 במרים , וב 897 ו . 100 — באותו הזמן השתייכו לו גם ביח יתומים ומספר אולפנים מקצועיים . על המשך פעילותם של הפרנציסקנים ובן על נושאים נוספים הקשורים ללטינים בירושלים , עוד נעמוד בהמשך חיבורנו כשנעסוק בכנסיית הקבר , ברובע הנוצרי ובעדות השונות . כאן נסתפק בקביעה , כי מספר הנזירים האירופים שנמצאו בעיר , הן היוונים אורתודוכסים והן הלטינים , לא עלה על כמה עשרות בכל עדה , כך שעיקרה המכריע של אוכלוסייתן היה של ערבים מקומיים .
|
|