|
|
Page:220
בעקבות בריטניה מיהרו ללכת שאר המעצמות , ולא חלפו 20 שנה , עד שבל אומות המערב הנכבדות , ובכללן ארצות הברית של אמריקה , קבעו להן נציגות קבועה בירושלים על ירי הפעלת משלחות קונסולאריות . ב 1842 היתה פרוסיה המדינה השניה שפתחה קונסוליה בעיר . ב — 1843 צרפת , ב — 1844 ארצות הברית וב — 1847 אוסטריה . גם רוסיה הקימה נציגות קונסולארית בעיר בשנות ה , 40 אם בי קונסוליה רשמית נפתחה רק ב . 1858 ארצות אחרות שפתחו קונסוליות בירושלים היו ; איטליה ( עד ל 1860 סרדיניה , ( יוון , ספרד ופרס . מאוחר יותר נוספו נציגים קונסולאריים של הולנד , בלגיה , נורווגיה , דניה ושוודיה ( יחד ) . בד בבד עם עליית כוחן של הנציגויות הזרות גדל משקלן של עדות המיעוטים הלא מוסלמיות בהתפתחותה של ירושלים . בני ערות אלו ניסו להתמקם בעיר בתחומים משלהם , ושם ביקשו לנהל בחפשיות את אורח חייהם על פי רתם ומנהגיהם . חלוקת הנוצרים לעדות שונות גרמה למריבות ולתחרות בין בני העדות השונות . תחרות זו ניצלו המדינות האירופיות לשם קידום מטרותיהן המדיניות ולמען כיבוש תחומי השפעה נוספים במרחבי הקיסרות העות'מאנית . להלן נעמוד במפורט על הפעילות וההשפעה של הכיתות הנוצריות השונות . לאחר בריטניה פתחה גם צרפת קונסוליה בירושלים , ובשם שבריטניה החלה מטילה את חסותה על הקהילה היהודית שבעיר , כך חזרה צרפת ותבעה לעצמה את זכויות ההגנה הוותיקות שלה על העדה הלטינית ( רומית קתולית , ( על מוסדותיה ומקומותיה הקדושים . היא אף הצליחה לשדל את האפיפיור , פיוס התשיעי , להחיות את הפטריארכאט הלטיני בירושלים , שבטל מן העולם זמן קצר אחרי שכבש צלאח א דין את העיר , ודאגה לכך שבין יתר תפקידיו יוטל עליו לפעול גם נגד התחזקות מעמדם של היוונים האורתודובסים ובמיוחד הפרוטסטנטים . מעמדה של צרפת כ'מגינה' של הכנסיה הלטינית אושר רשמית מאוחר יותר , בסעיף 62 של חוזה ברלין , ( 1878 ) אך מאמציה של מדינה זו לזכות בתואר זה גם עוררו נגדה כבר עשרות שנים קודם תחרות גוברת והולכת מצד מדינות קתוליות אחרות . גם העדות הנוצריות והמעצמות האירופיות האחרות לא ישבו בחיבוק ידיים וניהלו פעילות עניפה באותה התקופה . ב 1845 נבחר פטריארך אורתודוכסי ( יווני ) חדש לירושלים , ושנה אחר כך הגיע ארכימנדריט רוסי . במסירות רבה פעלה רוסיה להגברת יוקרתה בקרב הקבוצות השונות של הכנסיה המזרחית . בידוע תבעה לעצמה רוסיה , בעקבות חוזה קוצ'וק קיינארג'י 774 ) ו , ( את הזכות להגן על הערבים המשתייכים לכנסיה היוונית אורתודובסית , ואף העניקה חסותה לפטריארכאט היווני אורתורוכסי בירושלים . הממשלה הצארית , שנסתייעה בתחום זה במשלחת הכנסיה הרוסית בארץ , ומאוחר יותר אף בחברה הרוסית אורתודוכסית לארץ ישראל , תרמה כספים להקמתם ולאחזקתם של כנסיות , בתי ספר ואכסניות . נובח מאבק האינטרסים בין מדינות המערב נתחדשו ביתר שאת יחסי האיבה שבין העדות הנוצריות שצמחו על רקע קנאותם הדתית של הכמרים והנזירים . כל פגיעה ממשית , או מדומה , של עדה אחת בחזקותיה המקודשות או בזכויותיה הקדומות של רעותה — כגון תיקון כלשהו בחלקי בניין מקודש , נסיון לפתוח פתח מסוים בכנסיה או שינוי זעיר בסטאטוס קוו שנחתם במשך נ . לעניין הקונסוליות הראשונות בעיר , ראה , למשל ו נוימן , עמי 217 ( בתרגומו של גת , עמי כג ) בדקר ( 1876 ) ( בצילום יכרטאי , עמי ;( 19-18 בדקר , ( 1912 ) עמי 19 המציינים אף את שמות הקונסולים . וכן לונץ , לוח א"י לתרנ"ו , א , עמי יז-יח , ולונץ , ירושלים ( אנגלית , ( א , עמי . 4 . 18 בן צבי , א " י ויישובה , עמי 31 ג4- ג , 3 וראה המקורות השונים שם ; על הפעילות הנוצרית בירושלים במאה ה , 19 ראה קולבי , עמי ; 107-77 זנדר , עמי . 5 . 54-25 על הפעילות העניפה של הרוסים בירושלים ועל מערכת יחסיהם עם הכנסיה היוונית אורתודוכסית נעמוד בחלק השני של חיבורנו , כשנעסוק בבניה הרוסית מחוץ לחומות . וראה : הופווד , במיוחד עמי 3 ג . 95-
|
|