|
|
Page:212
הקונסוליות המערביות הרחבנו במקצת את הדיבור על האכסניה האוסטרית , משום שהקמתו של מבנה זה מצביעה הן על ההתפתחויות החשובות שהחלו מתרחשות בעיר העתיקה במחצית השניה של המאה ה , 19 והן על חדירתם של מוסדות לא מוסלמיים רבים לחלקים מסוימים של הרובע המוסלמי . בין מוסרות לא מוסלמיים אלה בלטו גם מספר קונסוליות . הקונסוליה הראשונה שנתבססה ברובע המוסלמי היתה הקונסוליה הפרוסית גרמנית , שהוקמה בירושלים ב 1842 והיתה הקונסוליה השניה שנוסדה בעיר , לאחר הקונסוליה הבריטית . ( 1838 ) ב 1868 הפכה קונסוליה זו ל'קונסוליה הכללית של הברית הגרמנית הצפונית , ' וב 1871 התרחבה ל'קונסוליה הכללית של הרייך הגרמני' ' . הקונסוליה הפרוסית רכשה בית גדול ברובע המוסלמי והפכה אותו למרכז גרמני חשוב בעיר . על בית זה ועל דרך רכישתו בידי הגרמנים מספר הקונסול רוזן . הוא מציין , כי מכיוון שבשנים הראשונות אחר ייסודה של הקונסוליה לא היו נתינים זרים . 51 נוימן , עמי ; 309 רבעון החברה הגרמנית 884 , ו , ז , עמי . 52 . 289-2 « פץ , זמנים סוערים , ב , עמי . 53 . ' נוימן , עמי . 54 . 309 פרנקל , עמי . 297 55 פין , זמנים סוערים , ב , עמי . 56 . 385 אילן , עמי rm uwan ) u בוש , עמי 8 וג . 57 . ( ריישר , עמי . 58 . 59 זוטא סוקניק , ( 1920 ) עמי . 114 . 59 אליאב , הקונסוליה הגרמנית , עמי . 57 ובעניין בית הקונסוליה ראה שם , עמי . 71 ולבן —הצבעים הלאומיים האוסטריים . היו בבניין 40 חדרים ל 140 עולי רגל , שני חדרי אוכל , חדר חולים וכנסיה קטנה . פץ מספר על ההכנות לבניית האכסניה 200 . חמורים עסקו מדי יום ביומו במשך חדשיים בהרחקת הפסולת מהמגרש המיועד לבניה אל מחוץ לחומות . נוימן מספר על העתיקות שנתגלו עם תחילת עבודות הבניה , בץ השאר נמצאה רצפת פסיפס , ועמוק יותר —כוך ובו 5 עמודים חצובים בסלע . לדבריו לא היה די כסף להמשך ה'חפירות / וכך הפסידו אולי 'תגלית מעניינת מארי . גם פרנקל מספר על בניית 'בית מגורי האורחים למלבות עסטערריך' העבודה תמה ב . 1860 בבניין נבנה אגף מיוחד לשימושו של הקיסר פראנץ יוסף , והוא אכן השתכן שם בביקורו בירושלים ב . 1869 לטקס הפתיחה המפואר , שנערך בגינת האכסניה בחסות הקונסול פיצמנו , הוזמנו כל חברי הסגל הקונסולארי שישב אז בירושלים וכל נכבדי העיר . האכסניה האוסטרית תפשה מקום חשוב בפיתוח התיירות הצליינית האוסטרית לירושלים . יש לזכור , כי בתקופה זו לא היו עדיין בתי מלון , ונהוג היה להתאכסן באכסניות של הכנסיות השתות — לרוב לפי ארץ המוצא . האכסניה שימשה בתפקידה , אם בי לאחר שיפוצים והרחבות , עד מלחמת העולם השניה . חשוב להדגיש , כי בשעת הקמת האכסניה היה החלק הצפוני מזרחי של העיר העתיקה מבונה בדלילות , ובי גם ביתה של הקונסוליה האוסטרית היה בקרבת מקום . אחד המקורות משנות ה 60 כותב , כי הנציג האוסטרי , פון פיצמנו , גר בבית יפה על ה'ביזיתא , ' לא רחוק משער שכם . הבית היה מרוהט בצורה עשירה , כנראה מתרומותיהם של יהודים אירופים עשירים , שהביעו בכך את תודתם עבור השירותים הרבים שהעניק הקונסול לאחיהם בירושלים . גם ריישר ( 1867 ) מספר כי קונסול אוסטריה בנה לו בניין יפה בתוך העיר העתיקה , לא רחוק משער שבם , וכי גם אכסניה אוסטרית קיימת בסביבה זו . בראשית ימי המנדט הבריטי כותבים זוטא וסוקניק , כי האכסניה האוסטרית משמשת בית מחסה ליתומים ובית הבנסת אורחים אוסטרי . מאוחר יותר הפך המקום לבית חולים ובתפקיד זה הוא משמש עד היום .
|
|