|
|
Page:195
זטצן מדגיש , שרבים מהמסגדים המוזכרים כלל אינם בשימלש . לפי טרנר ( 1815 ) יש בעיר 0 ו מסגדים , טובלר ( באמצע המאה ) מדגיש , כי המסגדים החשובים מצויים בהר הבית , אך מציין 7 מסגרים נוספים בתחומי העיר העתיקה : שניים ברובע הנוצרי , משני צדי כנסיית הקבר , אחד ברובע היהודי , ליד בתי הכנסת הספרדיים , שניים ברובע 'ביזיתא' מולוויה וחמרא [ הצריח האדום , [ אחד ברובע המוגרבים ועוד אחד ברובע המוסלמי . טובלר מציין מספר מסגדים נוספים שלא פעלו במחצית הראשונה של המאה , ביניהם אחד ליד שער ציון , שני ליד שער שכם ועוד שניים שהיו סגורים . לדבריו היה מספר המסגדים בעבר גרול בהרבה . ברקלי ( 1857 ) מציין 11 מסגדים בירושלים ובסביבתה הקרובה . יתכן שההבדל בין המספרים נובע מהתייחסות שונה למסגדים שבהר הבית ו יש שפירטו אותם ויש שכללו אותם באחד . במיוחד חשוב לציין את הפירוט בסביבות אל אקצא . כאן היו 4 מסגדים נוספים שצוינו כבר על ידנו ( עמ' 73 ו : ( 'אבו בכר / 'המוגרבים ' , ' עומר הקטן' וי 40 הנביאים . ' על חלק מהמסגדים שנמצאו ברבעים אחרים עוד נעמוד בהמשך . נציין גם , שבשטח הר הבית בלט הצריח שבפינתו הצפונית מערבית . פרט למסגדים נמצאו בעיר ובסביבתה גם קברים קדושים של שיח'ים מוסלמים . וויליאמז מעיר באחד מהסבריו למפת הארמירלות הבריטית לציון קבר שיח / בי בקברים אלה אין שום דבר מיוחד , והוא מצטט את הנוסע מונדרל האומר , שאצל המוסלמים אפשר למצוא בדרך כלל הרבה יותר קדושים מתים מאשר כאלה החיים , ומכאן הריבוי הרב של קברי קדושים . עוד יש להזכיר את בתי הספר השונים , במיוחד הגבוהים , שנמצאו ברובע המוסלמי . החשובים שבהם הם ברובם מהתקופה הממלוכית , עת נוסדו 'מדרסות' ( מעין 'ישיבות' מוסלמיות ) רבות , שבהן הושם הרגש בלימודי ה'פקה' ( ההלכה המוסלמית , ( ובן מנזרי דרווישים , אכסניות ועוד . נוסעי המאה וחוקריה , שלא ידעו הרבה על התקופות המוסלמיות הקודמות , אינם מרבים לספר על מבנים אלה : עם זאת אפשר למצוא אצל אחדים מהם תיאורים של חלק מהבניינים כפי ששימשו בזמן ביקוריהם . טובלר מציין , כי בתי הספר המוסלמיים הרגילים מצויים לרוב בסמוך למסגדים . ל 1846 הוא מונה את המוסדות למקומותיהם : . 1 ברחוב הגיא , בין חמאם א סולטאן לבין שוק באב א סינסילה — בית הספר הטוב ביותר , לדעתו : . 2 ליד חרת חאן א סוק . 3 ליד באב אל עמוד ( שער שבם . 4 ;( ליד שוק חרת אל יהוד . 5 < ליד סוק א לחם ( שוק הבשר . 6 : ( ליד חרת אל בזאר . 7 ; ליד המוריסתאן ( עבד א צמת ) —זהו בית ספר די ישן ומצוי מצד ימין , ממזרח לכנסיית הקבר , אם באים מחרת א נצארה . ליון מציין בית ספר בבית קטן ליד בית החולים על שם הלנה , הנקרא בית ספר של צאלח א רין ( זאת על פי משאלתו . ( גם ליד עין א סביל ( לא רחוק מהמחכמה ) ישנם שני מבנים יפים משני צדי הרחוב , המשמשים בבתי ספר rriN 1 שייך לשיח' אסד אפנדי , והשני הוא בית ספר לבנות שצאלח א דין הפכו לבית ספר לבנים , הוא שייך לשיח' אסמאעיל אל דנאף ונקרא על שם אשה פרסיה . 39 זטצן , ב , עמי ; 19-18 טרנר , ב , עמ- . 40 . 222 טובלר , ט 1 פוגרפיה . א , עמי ; 464-456 ברקלי , עמי . 454-437 . 41 וויליאמז , א , תוספת , עמי , 14 בהסבר למפה : מסי — 1 קבר שיחי . . 42 הד , ירושלים , עמי , 43 . 196 טובלר ( דפי זברון , עמי ( 462-450 סוקר בהרחבה את בתי הספר המוסלמים בירושלים . כן הוא מביא סקירה של כל בתי הספר שהיו קיימים בעיר מאז , 1495 כולל ההיסטוריה של כל אחד מהם . וראה גם : ווילסון , סקר , עמי . 45
|
|