|
|
Page:189
מקום מושבו של המושל התורכי מעניין שגם מקום מושבו של השלטון התורכי היה בצמוד לשטח הר הבית . כבר עמדנו על כך כי נוסעים שונים במאה ה 19 מתארים מקום זה בבניין גדול ב'ויא דולורוזה' שכונה על ידם 'ארמון פילאטוס' ( במקום נמצא כיום בית הספר העירוני ? עומריה . ( ' כך , למשל , כותב זטצן ( 1806 ) בי לצד הר הבית נמצא מבנה מיוחד במינו , הנקרא 'ארמון פילאטוס . ' אמנם , לא יתכן , שארמונו של פילאטוס יעמוד באן לאחר בל ההרס שנעשה בירושלים מאז התקופה הרומית , אך מניחים שאחר החדרים , בכל אופן חשוב , בהיותו החדר שבו נחרץ גורלו של ישו . פתחו של חרר זה חסום בקיר , ורק מסגרת הדלת , העשויה שיש , עדיין נמצאת במקומה והצליינים המבקרים במקום מנשקים אותה . המבנה מהווה חלק מדירתו של מושל העיר , וחשיבותו העיקרית בכך , שמחדרו העליון , מאותו החדר שבו נחרץ גורלו של ישו , ניתן לצפות אל הר הבית על שני מסגדיו . גם בימי שלטונו של איברהים פחה המשיך המושל המצרי המקומי לשכון בבניין זה . מעל גג בית זה . 8 המפות של קתרוור , האדמירלות הבריטית , טובלר-ון רה ולדה , וצי . ווילסון ( על מפות אלה ראה בפרק המבוא . ( . 9 זוטא סוקניק , ( 1920 ) עמי 2 ו . 10 . 1 דיקסון , ב , עמי . 6 . 11 אוולד , עמי ג . 52-4 . 12 זטצן , ב , עמי . 35 תמונה זו מוצאת את ביטויה בצורה ברורה גם במפות השונות של ירושלים במאה ה 9 ו . במצבו זה נשאר האיזור , כנראה , ער לסוף המאה ה 9 ו ואף בראשית המאה ה . 20 זוטא וסוקניק ( 1921 ) מספרים , כי האיזור מלא שפך עפר , וכי נמצאים עליו גנים ושדות תבואה . הם מציינים , כי על יד הפינה המזרחית צפונית מגיע העפר ער לראש החומה . במידה מסוימת קיים מצב זה עד היום . נראה בי דלילותו היחסית של האיזור הביאה לחדירת מתיישבים אירופים לתוכו . בחלק ממנו , ב'באב חוטה / התישבו יהודים כבר במחצית הראשונה של המאה . מבנים נוצריים וקונסוליות זרות הוקמו בו , במיוחד בקטע של ידרך הייסורים' שמצפון להר הבית ובשטח שמדרום לשער שכם ( ראה בפרק היהודים , עמ' 356 ולהלן עמי . ( 215-211 סיכום נאה לכל האיזור כולל הר הבית , מביא דיקסון ( ל 864 ו : ( 'מעבר לאותו עמק טבעי הנקרא טירופויאון מתרוממים ביזיתא והר הבית , שני הרבעים המוסלמיים , שהאחד מהם חילוני והאחר מקודש . החילוני—ביזיתא —שובן יותר צפונה והוא סגור יחסית . חומותיו גבוהות ובו גנים ירוקים . המקודש —הר הבית —מופרד מהעיר החילונית על ירי חומה גבוהה ויוצר רובע בפני עצמו , רובע של מסגדים , קשתות , עמודים וגנים' . גם אוולד ( 1842 ) מתאר את שתי הגבעות ( ביזיתא והר הבית ) זו לעומת זו . ברובע ביזיתא מתרכזת תעשיית הסבון , השמן והעור , ובהר הבית מצויים המסגדים — כפת הסלע ואל אקצא — אכסניה לעולי רגל , בית ספר לאנשי דת , מספר מקומות תפילה וכן עצי ברוש מפוזרים בשטח . ברור בי מבחינת החשיבות החלק החשוב ביותר ברובע המוסלמי היה הקטע הסמוך לאיזור המסגדים . כבר ציינו בפרק על הר הבית , כי באיזור הר הבית פנימה , בחלק שהיה צמוד לרובע המוסלמי , נמצאו אולמות וחדרים ששימשו כבתי ספר דתיים וכמגורים לדרווישים ולשוטרים . במערבו ובצפונו של הר הבית נמצאו שערי הכניסה אליו , ולפיכך נבנו בצמוד להם —גם מחוץ לשטח ההר —מבנים חשובים , שעל חלק מהם נעמוד בהמשך .
|
|