|
|
Page:179
שיפוצים בשטח הר הבית פתיחת איזור הר הבית למבקרים מערביים לאחר מלחמת קרים , ( 1856 ) כמו גם התמורות והשינויים שהחלו מתרחשים בעיר העתיקה —בולל הפעילות הארכאולוגית סביב חומות הר הבית —הביאו , בנראה , את השלטונות התורכיים להחלטות על שיפוצים באיזור . עם זאת יצוין , שברוב תקופת דיוננו לא נערכו , למעשה , כל שיפוצים יסודיים . צ . ' ווילסון ( 1864 / 5 ) מעיר , כי ריכוז חתיכות השיש הנופלות ממסגד כפת הסלע ומהתמוטטות חלקים אחרים במסגדים בבניינים בעלי קשתות מחודדות נעשה בככינים המצויים ממזרח לאל אקצא והמשמשים במחסנים . נמסר , אמנם , עלשיפוץ מסוים שנעשה ב 1830 בידי הסולטאן מחמוד השני —חידוש המנבר א ציף —אך נראה בי היה זה חריג . צילומיה של משלחת ווילסון ( 1864 / 5 ) מראים , בי רחבת הר הבית במפלסה הנמוך , לרגלי מערכות המדרגות העולות לרחבה העליונה ( שבמרכזה בפת הסלע , ( היתה אז אדמת בור בלתי מרוצפת . בשנים 1875-1873 בוצעו מספר שיפוצים במסגד כפת הסלע בעקבות הוראה מיוחדת של הסולטאן . גם ב , 1881 כשהחומה המזרחית של הר הבית נהרסה בחלקה והאבנים מהתקופה הערבית נפלו , ניתנה הוראה לתקן מיד את הנזק . בקשר לשיפוצים של שנות ה 70 במסגד כפת הסלע מציין ליון , כי התורכים שילמו כ 2 . 3 מיליוני נג . אורלי , עמי . 34 . 126-111 ליון ( אנגלית , ( עמי . 35 . 203 האור , כ"ה באררביתר"ע , שנהראשונה , גליוןל , עמי . 36 . 2 זוטא סוקניק , ( 1930 ) עמי . 37 . 102 פרס , ספגל המסעות , עמי 37 ו . 141 , . 38 ווילסון , סקר , עמי ו . 39 . 4 וורן קונדר , ירושלים , עמי -82ג . 40 . 8 ווילסון , סקר , כרך הצילומים , לוחות 2 א . 41 . 9 , 8 , וורן קונדר , ירושלים , עמי . 42 . 83-82 שם . אך ללא מוסלמים מותר עתה להבנס . היהודים אינם נכנסים , לא בגלל שאין מתירים להם , אלא מפחד שיטמאו את קדושת המקום , ואולי מחשש שידרבו על מקום קודש הקדשים . הנוצרים באים לכאן הרבה פעמים תמורת איזה מס שהם משלמים לפחה ; כאשר באים נוצרים למקום , מלווה אותם אגא תורכי . אורלי מציין עוד , בי מתחת לאל אקצא נמצאים שרידי שער עתיק ( שער חולדה , ( שדרכו היה אפשר להכנס לחצר המקדש מדרום . " סיכום המצב בסוף תקופת המאה ה 19 מביא ליון המציין , כי מאז המלחמה האחרונה במזרח ( מלחמת קרים , ( ניתנה רשות לאירופים להבנס למסגר באמצעות היתר שהקונסולים שלהם משיגים ממושל המחוז . אבל בימי ששי ובימי הרמדאן אין מתירים ביקורים . מאוחר יותר הפך עניין השגת הרשיון , כנראה , לדבר פורמלי בלבד , ולרוב אף לא היה בו צורך כלל . העתון יהאורי מוסר ב סו 9 ו , בי אין עור צורך ברשיון מיוחד לביקור בחצר המקדש , וכי החצר פתוחה למבקרים בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים . שוטרים משגיחים על הסדר ואין לתת להם כספים . זוטא וסוקניק , בראשית תקופת המנדט הבריטי , ( 1921 ) מציינים אף הם , כי הכניסה ליהודים ולנוצרים להר הבית מותרת בלי רשיון , מבוקר עד ערב , מלבד בחגי המוסלמים , רמדאן ואחרים . כנגד זה מציין פרס , ( 1921 ) כי כדי לבקר בכל המקומות בהר הבית יש להצטייד ברשיון מיוחד מהמושל ; אפשר לסדר זאת באמצעות משרד חברת 'אקספרס א"י , ' או בעל המלון שבו מתאכסנים . סידורים אלה מוכיחים שהיה זה בעצם רשיון פורמלי בלבד . פרס מוסיף , בי בימי ששי מ 1100 והלאה אי אפשר לבקר במקום , מפני שאז מתכנסים שם המוסלמים לתפילה . כן אסור לזר להכנס לאיזור הר הבית בשבוע של פסח , שבו חוגגים המוסלמים את חג נבי מוסא .
|
|