sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:150

והממשלה התורכית ניסתה מדי פעם להעלותו ; אך רק ב 1910 'שוכנעו' הממשלות הזרות והמס הועלה ל 1 ° / 0 ו . על הכבדה במיסוי מתלונן 'הלבנון' ב 867 ו . העיתון אומר , בי בגלל קשייה נאלצה ממשלת תורכיה לגייס כספים ; בין השאר הטילה מס על הבשר בירושלים , והדבר פגע קשות בעניי העיר . מאוחר יותר מוסר העיתון על מכס כבד המוטל על חומרי גלם , שעה שאין כמעט כל מכס על מוצרים מוגמרים . הדבר גורם להאטת ההתפתחות הכלכלית וצמיחת המשק . 103 מס המעשר היה מוטל על הכנסות טיבולים . לאחרונה נעשה נסיון לדון במהותו של מס זה , במיוחד כפי שנהג בסוף התקופה העות'מאנית . '" בעיקרו חורג ענין זה מתחומי דיוננו בעיר ירושלים . נסתפק על כן באן בהבאת דבריו של שריון , הבוללו במסגרת מיסים אחרים שנהגו באותו הזמן . בהתחלה היה הקפו כ , 10 % אבל צירפו לו עור מיסים — מס דרכים , מס חינוך ומיסים נוספים , עד שהגיע לפעמים ל 200 / 0 ויותר . את המס הזה לא היתה הממשלה גובה בעצמה , אלא 'משכירה' את הגביה לקבלנים , לכל המרבה במחיר ומסייעת בגבייתו . המס גרם לקשיים רבים והיה קשה לשלמו . גבוה במיוחד היה מס הפירות והדבר גרם לעקירת עצים —למרות האיסור . היה גם מס מיוחד על תוצרת יין . עוד היו מיסים עקיפים , כגון מס החותמת ( בולים ) על שטרות , המחאות וכל מיני תעודות . בסוף המאה ה , 19 עם התחזקות הפעילות של העיריה , מופיעות ידיעות על מיסים ומכסים מיוחדים בעיר , שנועדו בחלקם לשיפור פני העיר . העתון 'הצבי' מוסר ב 885 ו , כי המס על סחורות המיובאות לירושלים ישמש לריצוף הרחובות —פעולה חשובה בגלל הרפש והטיט שברחובות . באותה שנה מציין העתון , כי יש לשלם מכס עבור מוצרים המוכנסים לירושלים , כגון מיני דגן , ירקות , פחמים וסחורות יבוא . ב 1904 מופיעה ידיעה , כי יש צורך ברשיון ממשלתילהבאתציוד לבית דפוס וכן ליבוא מכונת הדפוס עצמה . ב 1906 נמסר כי ישנם תיקונים חדשים בסדרי תשלום מס הגולגולת לנתינים עות'מאנים , בי בירושלים הוטל מס על בל אזרח עות'מאני ( בגיל ( 60-20 עבור תיקון וסלילת דרכים וכי על כל שינוי שחל במצב המשפחתי ( נישואין , לידה , גירושין , מוות וכוי ) יש להודיע רשמית למוכתר המקומי ואת אישורו החתום יש למסור ל'בית פקודות הנפשות' . ' על רישום לידות מספר גד פרומקין " 'במו בקרב הציבור בארץ בכללו , כן בקרב קהל היהודים לא היה עניין מיוחד ברישום מדוייק של לידות , שהרי כל שאחרו לרשום את הנולד בך חסכו בסופו סכומי בסף מסוימים . כל המלאכה הזאת נעשתה ע"י המוח'תארים שלא היתה להם בל סיבה להיחפז , ונמצא שתאריכי הלידה על הרוב אינם משתווים לגילם של התושבים כמות שהוא במציאות . גם בשמות היו שיבושים וטעויות' . ב 907 ו מופיעה ידיעה , כי יש צורך בבול על כל מודעה המודפסת בירושלים , אחרת יוטל קנס . וב 908 ו נמסר , כי שיטת המיסוי בירושלים היא בזו , שבררך כלל היו כספי המיסים צריכים להגיע . 102 שריון , עמי ס 3 ו3- גו . . 103 הלבנון , כ"ז בטבת תרכ"ז , שנה רביעית , גליון א , עמי 103 . 13 א . גרבר , עמי . 32-24 04 ו . שריון , עמי 30 ו-גגו . . 105 הצבי , כ"ו בדושון תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון ד , עמי טז ; הצבי , יי בכסלו תרמ"ה , שנה ראשונה , גליון ו , עמי בג . . 10 « השקפה , י"ב באלול תרס"ד , שנה חמישית , גליון נה , עמי ; 607 שם , כ"ו בתמוז תרס"ו , שנה שביעית , גליון עו , עמי ; 9 שם , כי באייר תרס"ו , שנה שביעית , גליון נח , עמי ; 2 שם , כ"א בכסלו תרמ"ו , שנה שביעית , גליון יז , עמי . 107 . 3 פרומקין , שופט , עמי 106 ( בסוף המאה . (

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help