|
|
Page:147
בתי המשפט , בעלות הבתים וסוגי המיסים מקום חשוב בחיי הציבור בירושלים תפס בית המשפט השרעי , בראשותו של הקאדי , שנוסף לתפקידיו המשפטיים נחשב לפקיד הראשון במעלה אחרי הפחה , ובהעדר הפחה היה ממלא מקומו ויושב בראש מועצת ההנהלה . לפעמים מילא הקארי גם את מקום פחה המחוז—אם לא הטילו תפקיד זה זמנית על שכמו של הפחה הצבאי . בית המשפט השרעי שכןבבית הידוע בבית ה'מחכמה / או ה'תנכזיה' של התקופה הממלוכית , בית מרווח סמוך לשער השלשלת , שחלונותיו צופים אל רחבת הכותל המערבי . בית משפט זה היה רן בכל ענייני המצב האישי של המוסלמים —ובהרבה עניינים של לא מוסלמים —לרבות דיני מזונות , צוואות וירושות . בסוף התקופה העות'מאנית הוקם בירושלים גם בית משפט אזרחי , אחד ויחיד — 'בדאיה' ( דרגה ראשונה ) — אשר שכן באחד החדרים הגדולים בחצר האחורית של הסראיא שברחוב הסראיא בירושלים , ולו כניסה נפרדת מהרחוב . בתי משפט שלום לא היו בעיר , וערעורים היו מובאים בפני בתי משפט לערעורים בבירות או בדמשק ! שם דנו גם דיני נפשות . נוסף על בתי המשפט הממשלתיים ובתי הדין הדתיים פעלו בירושלים גם בתי דין קונסולריים , אלה עסקו בעיקר בדיני המצב האישי של נתיניהם ובסכסוכים קלים בין החוסים בצלם . השופט היה , על פי רוב , הקונסול , סגנו או מתורגמנו . בסכסוכים בין נתין זר לנתין עות'מאני , או בעבירות פליליות מסוימות של נתינים זרים , היתה מרות בית המשפט האזרחי העות'מאני גם על נתיני חוץ . הנתין הזה היה בא לבית המשפט בלווית מתורגמן הקונסוליה שישב על כס המשפט ליד השופטים , או לפחות בלווית הקוואס . מקורות יהודיים מוסרים גם על הקמת בתי משפט נוספים בעיר , כנראה כאלה שלא מדרגה ראשונה . כך אנו מוצאים , כי בשנת תרב"ו ( 1866 ) לערך הוקמו 4 בתי משפט בעיר , אחר לכל איזור . בבית המשפט שבאיזור היהודי ישבו , מלבד שופטים מוסלמים ונוצרים , גם שני יהודים . לפי מקור נוסף ישבו יהודים גם בבתי המשפט המעורבים לענייני מסחר בתור באי כוח המדינות שהיו נתיניהן . היהודים גם החלו משתלבים ברפורמות בירושלים וקיבלו משרות במינהל . יוסף קריגר , למשל , שימש מתורגמן הפחה ונשא בתפקידים נוספים בשירות הפחות התורכים . העתון 'הצפירה' מוסר ב , 1882 בי הועלה לדרגת שר האלף . מאוחר יותר סולק מתפקידו כמזכיר פחת ירושלים . יש הטוענים שהדבר נגרם בתוצאה מלחץ המיסיון הנוצרי , שכן כיהודי הפריע במשרתו הרמה לפעולתם . פרטים על המשפט המוסלמי מוסר נוימן , לדבריו הוא לוקה בכך שאין לו ספר חוקים אזרחי והשופט נוהג לפי הקוראן ולפי אוספי חוקים מהמאות ה 6 ו-ה . 18 האינסטנציה הראשונה , הן בעניינים אזרחיים והן פליליים , הוא הקאדי . ההוצאות הן ; למוסלמי 2 . 5 % מסכום התביעה , ללא מוסלמים . 50 / 0 — הקאדי משמש בתפקידו שנה אחת בלבד ואז נשלח מחליף מקושטא . תפקיד הבאש כאתיב ( המזכיר ) עובר בירושה . אינסטנציה שניה , שבפניה ניתן לערער , הוא המופתי , . 86 פרומקין , שופט , עמי . 87 . 109-108 גת , עמי 82 ( המסתמך על יהלבנוך , וראה שם . 88 . ( לונץ ( לוח לתר"ע , טו , עמי סג ) וגת ( עמי ( 82 מביאים לדוגמה את ב . צ . ליאון , שהיה בא כודו הקונסול הבריטי 'בבית מועצת הסוחרים . ' על מערבת המשפט בסוף השלטון העותימאני , ראה : גרבר , עמי . 89 . 15-14 הצפירה , יי באייר תרמ"ב . שנה תשיעית , גליון יד , עמי . 108 וראה גם > החבצלת , כ"א באייר תרל"ט , שנה ראשונה , גליון יז , עמי ; 67 המגיד , זי באייר תרמ"ב , שנה עשרים ושש , גליון טז , עמי םג . 90 . 1 מלאכי , עמי נ 3 ג ( שנת ג 88 ו . ( וראה גם ; גת , עמי 82 ( המתייחס שם גם לגרייבסקי , זל"ר , חוברת ז , עמי . ( 9
|
|