sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:125

מעמדה של ירושלים בראשית המאה מאות בשנים , מאז תום התקופה הצלבנית , נמצאה ירושלים , כמוה כארץ ישראל כולה , במצב של קפיאה יחסית . תמורות מסוימות חלו בירושלים בתקופה הממלובית — עם בניית שורה ארוכה של : מדרסות' ( יבתי מדרש ( ' ומבנים מוסלמיים חשובים , ובראשית תקופת השלטון העות'מאני במאה ה — 16 עם שיפוצן וקימומן של חומת העיר , על מגדליה השונים , ושל המצודה ' ) מגרל דוד ( ' בידי הסולטאן סולימאן המפואר . ברם , ההקף הכללי של התמורות והשינויים , שחלו בירושלים בכל התקופה העותימאנית , עד לכיבוש המצרי של , 1831 היה מצומצם והתבטא בשיפוץ חלקי של מבני דת , ממשל ומגורים . השפעת השלטון המרכזי בירושלים בכל תקופת השלטון העות'מאני היתה נומינאלית וכמעט שלא הורגשה בעיר . ירושלים היתה נתונה לשרירות לבם ולעריצותם של המושלים המקומיים , הפחות , שקיימו בארץ ישראל ( כבשאר הארצות ) משטר של ניצול , אשר לא זו בלבד שלא העניק ביטחון לחיים ולרכוש מפני האלימות , החמדנות והקפריזיות של החיילים והפקידים , אלא אדרבה , הפך את החקלאות , התעשיה והמסחר לקרבנות חסרי ישע שלהם . עיקר חשיבותה של ירושלים לשלטון העות'מאני היה רתי מוסלמי . התורכים העות'מאנים העריכו את חשיבותה הדתית מוסלמית של העיר , אם כי , כנראה , במידה פחותה מקודמיהם הממלוכים . כל המקומות הקדושים למוסלמים בירושלים ובסביבתה ( מסגד אל אקצא ' , בפת הסלע , ' נבי מוסא ומערת המכפלה ) המשיכו , בתקופה העות'מאנית לשמש מקומות עליה לרגל לא רק למוסלמים בארץ , אלא גם למוסלמים מארצות מוסלמיות אחרות . הללו בחרו לבקר בירושלים בדרכם אל הערים הקדושות , מכה ומדינה , או בדרכם חזרה מהן . בשליט העולם המוסלמי ראה הסולטאן העות'מאני כאחת מחובותיו להגן על עולי רגל ולהבטיח את שלומם . השלטונות התורכיים אף החזיקו את המדרסות המוסלמיות , שיפצו מסגדים וסייעו לעולמא ( חכמי הדת ) בירושלים במילגות ובתמיכות כספיות . ברם , בכל אלה לא היה לשנות את מצבה של ירושלים , אשר נשארה בכל המאה ה 19 עיר אשר השלטון לא דאג לפיתוחה . עור בראשית המאה ה 19 היתה ירושלים עיר קטנה בקיסרות העות'מאניח , חסרת כל חשיבות מיוחדת , פרט לקדושתה הדתית . בגורל אוכלוסייתה השתוותה בקירוב למספר ערים אחרות בארץ ישראל , כגון עכו , עזה או שבם . גודל זה נע בין 8 , 000 ל 10 , 000 נפש , כאשר החלוקה בין שלוש העדות העיקריות היתה , פחות או יותר , כך ! יהודים — כ 2 , 000 נפש , נוצרים — פחות מ 3 , 000 נפש ומוסלמים — כ 4 , 000 נפש . ו . גייב בוון , עמי ; 208 מעוז , ירושלים , עמיג . 2 . 26 הד , תעודות עוחימאניות , עמי ; 151 מעוז , ירושלים , עמי . 3 . 262 ראה להלן על האוכלוסייה העדות השונות . השלטון העות'מאני

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help