|
|
Page:112
האשפה , הפסולת ותנאי הדיור הגרועים הגורם הנוסף שהביא למצב התברואתי הקשה בעיר , היו תנאי הנקיון והצטברות האשפה והפסולת . יש לזכור , כי ירושלים של המאה ה 19 שכנה על הריסות של אלפי שנים . הן השטח שבין החומות והן מה שגבל בחומות מבחוץ , מכוסים היו במקומות רבים בהצטברויות של פסולת אבנים , עפר , אפר , עצמות , עצים רקובים ועוד , שגבהן הגיע במקומות שונים למטרים רבים . כבר עמדנו על כך ( ראה עמ' ( 41-40 כי במאה ה , 19 כמו גם במאות קודמות , כנראה , לא נהגו כלל לפנות מן העיר את האשפה r זו היתה נזרקת אל חדרים הרוסים מתחת לבתים ושם היתה מצטברת , וכן מילאה האשפה את השטחים הבלתי מבונים בעיר . בסקר שלו מ 1864 / 5 מוסר צ . ' ווילסון פרטים על מצב הניקיון בירושלים . הוא מציין , בי בבל העיר פזורה אשפה והיא מגיעה לפעמים לגובה רב מעל פני הקרקע . ליד הגן הארמני , למשל , היא מגיעה עד לגובה של 9 מ , ' וכן ישנו שטח נרחב מכוסה אשפה בתוך תחומי העיר העתיקה , ליד החומה בין שער דמשק לשער האריות ( עד לגובה של 20 מ . ' ( ' במקום אחר הוא מוסר , כי מצב הנקיון בירושלים חמור , במיוחד בתקופת העליה לרגל , כאשר אלפי זרים מגיעים לעיר . מצב השירותים בזמן כזה הוא בה גרוע , שבבמה מקומות קשה לנשום . בהמשך מספר ווילסון על ריכוזי אשפה גדולים המצטברים סמוך לחומות העיר , מבחוץ ; לאורך חומת העיר המערבית מצויה אשפה רבה , למרות שאין בסביבה כל בניינים ; ליד שער דמשק בצפון העיר מרוכזים מצבורי פסולת , ובדרום ממלאים עיי החרבות והאשפה את השטח עד לגובה החומה , שכמעט שאינה נראית . " גם פקסטון ( 1839 ) מדגיש , בי הקטע שמחוץ לחומה הדרומית הוא איזור של מצבורי אשפה מזה שנים רבות . כל פני השטח , הן באיזור 'הגיא' הן בכיוון לעמק הקדרון ' , מנופחים' ללא ספק ; פעם היו כאן בוודאי מצוקים זקופים , אבל מצבורי האשפה כיסו כמעט את כל פני הסלע ויצרו מדרון תלול של קרקע תחוחה בחלקה נטועה עצים ובחלקה מעובדת בגני ירק . בראשית תקופת המנדט חוזרים זוטא וסוקניק על ידיעה זו ואומרים , כי משער ציון עד . 7 שם , 1887 , עמי . 216 . 8 שם , 1894 , עמ' . 244 פרטים על התפתחות הרפואה בעיר ראה . שם , 1905 , עמ 14-13 ( בדברי הזכרון לצ'פלין . ( . 9 ווילסון , סקר , עמי . 56 . 10 שם , עמי . 51 וו . שם , עמי . 62 . 12 פקסטון , עמי . 135-112 מוסר העתון , כי בשלושה החודשים האחרונים נעשו עבודות תיעול בעיר—עד עתה באיזור שמדרום לשער דמשק ועכשיו גם באזור השער עצמו , שם נמצאה , מתחת לרחוב הנמשך מהשוק צפונה , תעלת ביוב עתיקה שנוקתה והוכללה ברשת . ב 894 ו כותב העתון על אורות הניקוז בשכונות שמחוץ לעיר העתיקה ! לפני שנים אחדות בנו הרוסים , בפיקוח השלטונות , רשת ביוב לבל הבתים שבבעלותם ממערב לעיר . רשת זו , שהתחברה אל רשת הביוב העירונית , התנקזה כולה לשילוח . ב 20 השנים האחרונות נוסדו כ 20 שכונות יהודיות ממערב לעיר העתיקה שאין להן ביוב , והדבר מסכן את בריאות התושבים . לפיכך התירו שלטונות העיר לתושבי השכונות להקים רשת משלהם שתתחבר אל הרשת הרוסית , זו הוקמה במחיר 250 ליש"ט . אך הניקוז לא היה יעיל ביותר , כי השטח הוא נרחב והשיפוע הטופוגרפי מועט , ומכיוון שהתעלה לא היתה עמוקה דיה , לא יכלה להזרים את המים היטב . הרחבת התעלה והעמקתה —זהו צורך הכרחי , ומחיר עבודות שיפוץ אלו יגיע ל , 000 ו ליש"ט .
|
|