|
|
Page:86
מכוסה , במרחק של 60-50 רגל במורד העמק . שרר 859 ) ו ) מעיר , כי הבאר היא מקוה מים עמוק , ועל כן מימיה טריים וטובים . בסוף החורף עולה גובה פני המים ; המים מציפים את העמק , והדבר מגדיל את פוריותו . פיארוטי מספר , כי כאשר ביקר בבאר באוקטובר , 1858 היתה יבשה לגמרי . ב 861 ו , לעומת זה , היו גשמים חזקים ו 15 יום זרמו המים מן הבאר לקדרון . רבעון 'קרן החקר הבריטית' מ 874 ו מוסר על שטפון שאירע בביר איוב בראשית ינואר כתוצאה מגשמים חזקים שירדו בעיר , ומציין שהדבר נדיר מאד לעונה זו של השנה . המים שזרמו בביר איוב היו , בנראה , מי גשמים טהורים , ואיכותם טובה , כנראה , מזו של מי הגיחון והשילוח . פטרמן 853 ) ו ) אומר , כי מים אלה הם הטובים ביותר בעיר , ועל כן בתקופה הזרימה מובילים מהם , מים העירה כל היום , בנאדות , על גבי חמורים ( ערבים רבים עסוקים באספקת מים זו ) 56 . רבעון ה'קרן' מ 1874 מצביע על העובדה , כי התושבים מבדילים בין מי ביר איוב המתוקים , ובין מי השילוח שהם מליחים ( מלוחים למחצה ) 57 . טובלר ( 1845 ) מציין , בי אף על פי שקיימים בעיר מקורות מים שונים עסוקים התושבים תמיד בנשיאת מים לבתיהם . הם עושים זאת לפני עונת הגשמים ; את המים מובילים , בנשיאה בידיים ובעזרת בעלי חיים לבורות האגירה שבחצרות . נראה כי אפשר להבחין בשתי דרבים בניצול מי ביר איוב . הראשונה —ניצול מי הזרימה של הבאר כשהיא עולה על גדותיה בעונת החורף , והשניה — שאיבת מים מתוך הבאר עצמה בעונת הקיץ היבשה , בהתגבר המחסור במים בעיר . זטצן ( בראשית המאה ) מוסר , כי באשר יש בצורת בעיר נאלצים להביא מים מביר איוב ואפילו ממעיינות מרוחקים ? ונוימן ( בשנות ה ( 70 מציין אף הוא , כי בשנים שחונות מביאים מים על גבי חמורים מעין רוגל אשר בנחל קדרון . גם הוא מעיר , כי בקיץ מביאים מים ממעיינות המרוחקים מהעיר עד מרחק הליכה של שעתיים מכיוון שמחיר המים בעיר בשנלת בצורת גבוה ביותר . ספר הסיכום של 'קרן החקר הבריטית' מוסר , כי הבאר היחידה המספקת מים לעיר בעונת הקיץ היא ביר איוב . גם הוא מציין , כי כמות המים בבאר תלויה ישירות בגשמים , וכי בחורף , אחרי במה ימי גשם , נוצרת במקום זרימה . הוא גם מוסיף , בי הבאר עצמה עמוקה , בתוכה חרר גדול חצוב בסלע , ובתוכו מקום לאגירת המים המתנקזים מהקררון ומגיא בן הינום . הבאר נמצאת ברשות הפלאחים של סילואן , המוכרים את המים בעיר . זרימה שוטפת של מי ביר איוב לאחר הגשמים היתה מעוררת שמחה בלב תושבי ירושלים . טובלר מספר , בי לאחר גשמי עוז שירדו בעיר החלה ביר איוב לעלות על גדותיה ; תושבי סילואן אף חשו אל ראש העדה היהודית לבשר לו את הדבר —כמובן תמורת מתת . הדבר הפך לשיחת היום בעיר , והמון רב בא למקום לחגוג את המאורע . 61 זטצן ( 1806 ) אומר , כי הופעת המים הראשונים בביר איוב היא חג לרוב אנשי ירושלים , ומהיום הראשון שהמים מתחילים לזרום רבים המבקרים ליד הבאר . תושבי העיר אף מנצלים את ההזדמנות לנקות שטיחים , לכיבוס ובדומה , במים הזורמים . . 52 סטיוארט , עמי . 53 . 316-315 שרר , עמי . 54 . 213 פיארוטי , א , עמי . 55 . 253 רבעון יקרן החקר הבריטית , 1874 , עמי . 56 . 75 פטרמן , א , עמי . 57 . 207-206 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1874 עמי ; 75 על ביר איוב ראה גם : ווילסון , סקר , עמי . 58 . 84 טובלר , רפי זברון , עמי ; 35 וראה גם ; אורלי , עמי . 59 . 173 זטצן , ב , עמי ; 25 נוימן , עמי . 60 . 8-7 וורן קונדר , ירושלים , עמי , ( 18 . 3 . 1876 ) 371 ראה גם : ווילסון וורן , חשיפתה מחדש , עמי . 20-19 על מכירת המים ביר 1 שלים ראה גם ? גבי פין , שנה שלישית , עמי , 367 זטצן , ב , עמי 125 החבצלת , כ 1 " באדר תרל"א , שנה ראשונה , גלי 1 ן יג , עמי . 50 ו . 6 טובלר , ט 1 פ 1 גרפיה , ב , עמי . 62 . 50 זטצן , ב , עמי . 387-386 ; 18-17
|
|