|
|
Page:85
רובינסון ( 1838 ) אומר , כי הבאר עמוקה מאד ולה צורת מרובע לא משובלל . הקירות בנויים אבנים מרובעות גדולות , ומסתיימים למעלה בקשת עתיקה . ליד הבאר מבנה קטן נוסף , ובמה שקתות מים עשויות אבן . פני המים בעומק 125 רגל , ועומקם 50 רגל 42 . לפי טובלר לבאר צורת פירמידה הפוכה , ובקרקעיתה אבנים גדולות ועתיקות . מדרום לבאר מסגד הרוס , שלדברי 43 טובלר עמד על מכונו , כנראה , ברבע הראשון של המאה ה 8 ו . גם מקורות אחרים חוזרים על כך , שליד הבאר חורבות של מסגד , הריסות של מבנים נוספים ושקתות מים עשויות אבן להשקאת הבקר . על פי חציבות בסלע איתרו חוקרי המאה ה 9 ו בקרבת באר זו ( כמו גם ליד השילוח והגיחון ) תעלות מים שונות , שלדבריהם היו קשורות במערכת ההשקייה והולכת המים לגנים הרבים שהיו בסביבה . ספר הסיכום של 'קרן החקר הבריטית' מציין אף הוא את דבר קיומם של מספר אמות מים ותעלות תת קרקעיות ליד בריכת השילוח וליד ביר איוב , שנתגלה לדברי מקור זה , רק בימי הביניים . מקור זה אף מוסיף , כי במרחק של 560 יארד מדרום לביר איוב נמצאת באר שניה 1 זו נקראה באר המדרגות , מאחר שלפי אמונת התושבים הערבים היו מדרגות שהובילו מביר איוב אליה . התופעה האופיינית ביותר לביר איוב שמקורות המאה ה 19 עומדים עליה היא , שגובה המים בבאר משתנה , וכי בעונת הגשמים , במיוחד בחורפים גשומים , מתמלאת הבאר והמים עולים על גדותיה בזרם חזק . זטצן ( שביקר בירושלים ב ( 1806 מספר , כי אותה שנה היתה שורה של ימים קרים ביותר בעיר , החל ב 5 בפברואר ; ב 15 בו החל לרדת שלג . החורף בכללו היה קשה וקר ביותר בשנת ביקורו , וכמויות הגשם והשלג שירדו השפיעו על ספיקת ביר איוב . זטצן ביקר במקום , והוא מציין , כי מים זורמים מצויים כאן רק בתקופת הגשם , כאשר הבאר עולה על גדותיה . לדבריו , זהו מקור המים הראשי של הקדרון , ובתוספת מי הגיחון והשילוח הופך הקררון בחורף , לאחר גשמים ושלגים , לנחל הזורם בחוזקה . ריטר , המסכם את הידע עד אמצע המאה , מוסר לגבי באר נחמיה את העובדות האלה : גובה פני המים בבאר מאפיין את השנה בעיר ( יבשה או רטובה . ( ב 1817 , 1815 , 1814 ו 1819 עלו המים על גדות הבאר 3 פעמים . ב 1821 —פעמיים . ב 1815 ו 821 ו הי 1 כמויות המים העודפות גדולות , ואילו ב 6 ו 18 ו ם 182 לא עלו פני המים בבאר . בשנות יובש קיים בעיר מחסור במים ורבות המחלות . וויליאמז ( 1849 ) מציין , כי שולץ חקר את הבאר ומצא שהמים הזורמים ממנה בחורף אינם מגיעים מפתח הבאר אלא משני פתחים צדדיים בעמק ו הזרימה מהבאר היא כמו ממעיין . הזרימה נמשכת זמן קצר ; הזמן הארוך ביותר הזכור הוא חודשיים . גבי רוג'דז ( 1856 ) מספרת אף היא על זרימה עונתית בביר איוב , כאשר לאחר סופה קשה שהתחוללה בסוף מארס התמלאו כל מקורות המים בעיר . בגיחון ובביר איוב היתה זרימה ניכרת ( ואף בריכות שלמה התמלאו תוך 4 שעות . 51 ( סטיוארט ( 1854 ) אומר , כי ביר איוב היא ספק המים הראשי לתושבי ירושלים . לכאן באים לקחת מים כשאוזלים המים בבורות הביתיים . בזמן ביקורו ירדו בירושלים גשמים רבים , ואף שלג , ומן הבאר זרמו מים בכמויות גדולות . המים לא נבעו מפי הבאר , אלא מפתח במקום שנראה כמאגר . 42 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי . 43 . 492-490 טובלר , טופוגרפיה , ב , עמי . 44 . 50 גירמב , א , עמי ,-386-335 גי . ווילסון , א , עמי ; 492 לונץ , מורדרדרך , עמי . 45 . 135 מסטרמן , היגיינה , עמי . 46 . 38 וורן קונדר , ירושלים , עמי . 47 . 375-371 גירמב , א , עמי ; 386-385 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי ; 492-490 גי . ווילסון , א , עמי . 48 . 497 זטצן , ב , עמי . 49 . 385 גייגי ריטר , ד , עמי . 50 . 148 וויליאמז , א , תוספת , עמי . 51 . 27 רוגירז , עמי . 293-292
|
|