sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:83

אותו מקור , כי השילוח יבש מזה מספר שבועות וכי מביאים מים מביר איוב . המקור מציין , שכמות המים בנחל פחתה מזה שנתיים שלוש , והתושבים מאמינים שהברכה חדלה מהמקום עקב גילוי 'כתובת השילוח' וסילוקה . אחרים סבורים , כי הסיבה נעוצה בבניינים הרבים שנבנו בסביבת הנחל , שלכל אחד מהם בור מים והם אוגרים מי נגר שבעבר הגיעו לנחל . סיבה נוספת —גידול בשטחי העיבוד של גינות ומטעים . לרעת הכותב ברבעון אין אלו הסיבות , שהרי מי ביר איוב לא פחתו . פרט לשימושם החלקי לצרכי שתיה לאנשי כפר השילוח — ובשעות חרום גם לתושבי ירושלים —נראה בי השימוש העיקרי של מי בריכת השילוח היה להשקיית הגנים של עמק הקדרון . ליד הבריכה עצמה נמצאו עצים מעטים בלבד —בעיקר עצי רימון ושיחים . אך עודפי המים זרמו בתעלה צרה —חצובה בסלע בחלקה —עד לשוקת בשולי עמק הקררון,- מכאן התפשטו והשקו גני מטעים שיצרו נוף פורח וירוק . את מי התעלה ניצלו נשות האזור גם לכביסה , וכך הפך השטח למקום מפגש חברתי לתושבי הסביבה . זבו מי הגיחון והשילוח וייחסו להם גם סגולות מרפא . אחר מנוסעי המאה ה 9 ו מוסר , כי התושבים הערבים נוהגים להתרחץ במקוה המים של מעיין הגיחון ומאמינים בכוחם המרפא של המים . אחד מספר , כי מי המעיין נחשבים מרפא לעיניים . " שלישי מציין , כי ליד הכניסה למעיין יש משטח אבנים מוגבה שעליו המוסלמים מתפללים . אחרים מוסרים , כי יהודי ירושלים הם החושבים כי למי המעיין כוח מיוחד לרפא מחלות , וכי הם באים לכאן בקבוצות ונכנסים למים בבגדיהם . למעמר של קדושה מיוחדת זכו מי השילוח והבריכה במקום אצל הנוצרים . זטצן ( 1806 ) מרגיש את העובדה , בי לפי המסורת הנוצרית זהו המקום שבו הפך ישו את העוורים לפקחים . לינץ' ( 1848 ) חוזר על כך , כי באן החזיר ה'אדוך לאיש העוור את מאור עיניו , ושרר ( 1859 ) מוסר , כי עד היום נחשבים מי המעיין כהגנה טובה נגד מחלות עיניים , כמו בזמנו של ישו . המסורות הנוצריות ברבר פעולותיו של ישו במקום זה הביאו להקמת כנסיה נוצרית בקירבת הבריכה בתקופה הביזנטית ובתקופה הצלבנית . חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום בסוף המאה ה 19 חשפו בית מרחץ עתיק ושרידי כנסיה נוצרית —כנראה מהמאה ה . 6 כן נתגלו מרצפות רחוב , מדרגות חצובות בהר ושרידי חומה עתיקה . בסוף המאה ה 19 חזרו הגורמים הנוצריים להיות פעילים בסביבה . רבעון 'קרן החקר הבריטית' מוסר , בי בריכת השילוח התחתונה אשר שימשה ער לאותו הזמן כבריכת ביוב , נוקתה כמעט כולה בידי שלטונות הכנסיה היוונית , המתבוננים להקים במקום מנזר , וכי מסביב לבריכה נבנתה חומה . מקור מראשית תקופת המנדט הבריטי מוסר , בי מדרום מזרח לבריכת השילוח נמצאת הבריכה התחתונה של השילוח —כנראה 'בריכת המלך — השייכת עתה ליוונים ; הם מילאוה עפר ועומדים להפכה לגן ירק . ליד בריכת השילוח עצמה בנו המוסלמים מסגד באותו הזמן לערך . . 28 שם , 1895 , עמי . 19 . 2-1 למרטץ , א , עמי ; 370 שרר , עמי ; 212 סטיוארט , עמי , 521-315 קארן , מכתבים , עמי . 30 . 332-330 נור 1 ב , א , עמי . 11 . 254-253 פטרמן , א , עמי . 12 . 206 זטצן , א , עמי . 32-31 ג . 3 אורלי , עמי ; 173-172 קונדר , עבודת שדה , א , עמי . 314-313 וראה גם : ילין , כתבי , ב , עמי . 34 . 31 זטצן , ב , עמי . 37 . 31 זוטא סוקניק , ( 1920 ) עמי . 35 . 185-184 לינץ / עמי . 38 . 407 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1904 עמי . 36 . 4 שרר , עמי . 39 . 212 זוטא סוקניק , ( 1920 ) עמי 84 ו . 185-

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help