|
|
Page:72
פעילות החיים מצב המלאכה והמסחר בשווקי העיר העתיקה במחצית הראשונה של המאה ה 19 נותנים לנו תמונה של ירושלים בטרם יחלו בה התמורות , השינויים וההתפתחויות של המחצית השניה של המאה , ובמיוחד אלה שבסופה . אך בצורה חריפה יותר מציגים בפנינו את דמות העיר בתקופת חדלונה תיאורי הנוסעים המערביים אודות פעילות החיים בתוכה בתקופה הנדונה — ליתר דיוק , חוסר הפעילות בעיר הקרושה . רובינסון ( 1838 ) מתאר במלים הבאות ' ; אכן גלה זהרה של ירושלים ממנה . ממעמדה הרם בימי קדם כמטרופולין המפוארת של העם היהודי והעולם הנוצרי כולו , יקרת האומות ומשוש כל הארץ , היא שקעה והיתה לבירה מוזנחת של מחוז תורכי פעוט . ובמקום שבימים מקרם התקהלו הרבה מאוח אלפים בחוצותיה ובמקרשה , אנו מוצאים עכשו אוכלוסיה של אלפים בלבד , המתגוררים במפוזר בין חומותיה . קובעת כוס החימה והשממון נשפך עליה מידי הבל יכול עד התמצית , והיא יושבת עצובה ובודדה בקדרות ונרכאת עד לאפר' . לדברי הצייר הבריטי הנודע ברטלט , שסייר בעיר ב ' , 1842 במראה העיר אין בל ענין , הרחובות חצי הרוסים , השווקים עניים ביותר , ופרט לימי העליה לרגל אינם מראים כל סימן חיים' . הנוסע הרוסי נורוב אומר ( לשנות ה , ( 30 כי כאשר אין בירושלים חג לאחת משלוש העדות , שוממה העיר ושקט שורר ברחובותיה . בזמן חגי הנוצרים . כאשר הרובע הנוצרי מתעורר לחיים , ממשיך השקט לשרור ברובע המוסלמי וברובע היהודי , כאילו מאומה אינו קורה . שטראוס מספר בשנות ה 40 כי ירושלים שוממה ברוב ימות השנה . בחודש מארס עדיין נמשך שממון החורף . באפריל העיר מתחילה לחיות,- הכל מסביב ירוק והעיר מתמלאת צליינים , אך במאי העיר שוב נעשית שקטה והחום מתחיל להתגבר . משגובר החום מתחילים מקורות המים להדלדל והתנאים בעיר נעשים קשים ביותר . רק מעטים , העשירים ביותר , יכולים להרשות לעצמם לעזוב את העיר ולנטות את אהליהם בסביבה היפה של ירושלים . בסיכומו לאמצע שנות ה 50 מתאר וורטבט את רחובות ירושלים כשוממים וללא סימני פעילות מסחרית . פרט לרחוב ראשי אחד או שניים , כל רחובות העיר שקטים . אותות החיים בעיר כה מועטים , עד שהעובר ברחובות יכול לחושבם לאיזור בלתי נושב . שני הרחובות שניתן למצוא בהם סימני חיים כלשהם הם רחוב הנוצרים ורחוב דור . . 59 רבעון יקרן החקר הבריטית / , 1894 עמ' . 60 . 166-165 רובינסון , מהקרים מקראיים , ב , עמי 81 ( בתרגומו של איש שלום , עמי . ( 488-487 ו . 6 ברטלט , סיורים , עמי גגו . נ . 6 שטראוס , עמי ג . « . 201-200 ; 278-27 נורוב , א , עמי . 64 . 289-282 וורטבט , ב , עמי . 178-176 בשטח שמחוץ לחומות קמו שווקים ואזורי מסחר חשובים אך נשאיר זאת לחלק השני של חיבורנו . מרבעון 'קרן החקר הבריטית' מ 1894 אנו למדים על שוק מיוחד — לבהמות בלבד — שהתקיים בבל יום שישי בביבר שממזרח לשער נבי ראוד ( שער ציון . ( בגלל המבנה מצד בעלי חיים משתוללים , הוחלט להעביר את השוק אל בריכת הסולטאן שמחוץ לחומה . הידיעה על שוק הבהמות היא מתאריך מאוחר יחסית , אך מאחר שהיא מציינת את ההחלטה להעביר את השוק אל מחוץ לחומות נראה , כי שוק הבהמות נתקיים באותו מקום בבר זמן מה . יתכן אמנם , ששוק זה לא התקיים במחצית הראשונה של המאה , אך בכל אופן סביר להניח שהחל מתפתח בראשית מחציתה השניה .
|
|