|
|
Page:44
תאורה ו . ר . ווילסון מציין , ( 1820 ) כי ברחוב 'ויא דולורוזה' אין תאורה — ואף לא בשאר הרחובות . טובלר ( שנות ה ( 40 כותב , בי לעתים רחוקות נמצאת מנורה קבועה במקום חשוב בעיר ; על פי רוב אין בלל מנורות ברחובות , ועל כן רצוי להצטייד בפנס כשיוצאים מהבית בערב . שולץ ( 1851 ) מציין אף הוא , כי בל מי שהולך בלילה ברחובות ירושלים חייב להצטייד בפנס — אחרת הוא עלול להיעצר בידי החיילים . לשם תאורה בתוך הבתים היו מדליקים שמן שומשומין או שמן זית , ורק לעתים רחוקות נרות שעווה . במרכז הקימרון שבחדר היתה קבועה טבעת , וממנה ירדה והשתלשלה מנורה ער לגובה הדרוש . האור שהפיצה מנורה כזאת הספיק רק לקיום שיחה או לשתיית קפה בצוותא — אבל לא לעשיית מלאכה כלשהי . במחצית השניה של המאה ה 19 הובא הנפט לירושלים . גד פרומקין מספר ( לסוף המאה , ( בי ' רוב אנשי המקום וגם היהודים בני דלת העם , היו רגילים להאיר את החשיכה בפתילים טבולות בשמן , והיו משתמשים לשם כך בכל מיני קופסאות של פח ! או שהיו משתמשים ב"גזיקל , " כלי פח קטן בתבנית האגס , מלא נפט , ומתוך הנקב שבמכסהו הצר למעלה , יוצאת פתילה הבוערת בלא עששית ומפייחת את החדר שהאפלה בו מרובה מן האורה . בבתי האמידים היו מנורות נפט שעליהן שפופרת זכוכית . לפי רוחב הפתילה וגודל השפופרת ניתן המספר למנורה . ' שריון מספר אף הוא ( לסוף המאה , ( כי את הבתים האירו במנורות נפט קטנות ופשוטות , וכי רק ב 1890 ( תר"ן ) בערך הובאו מנורות נפט מסוג 'בליץ , ' שאורן היה רב יותר . הראשונים שרכשו אותן היו בתי הכנסת הגדולים . לקראת סוף המאה ה 19 נעשות פעולות להארת העיר . ב 1896 החליטה מועצת העיריה לקבוע פנסי נפט גם בשכונות שמחוץ לחומות . מספר הפנסים גדל והתאורה הורחבה לקראת ביקור הקיסר הגרמני ב . 1898 בסוף העשור הראשון של המאה ה 20 הוחלפו מנורות הנפט בפנסי ה'לוקס . ' גם מספר אנשים פרטיים החלו להשתמש בפנסי ה'לוקס' להארת בתי מלון וחנויות בעיר . הכנסת השימוש . 49 גבי פין , בית בארץ הקדושה , עמי 36 ו סקינר , עמי , 224-223 פקסטון , עמי ; 135-112 טובלר , דפי זכרון ; 179 , נוימן , עמי , 8 ; 131-126 שריון , עמי . 96 . 70 ו . ר . ווילסון , א , עמי ; 252 טובלר , דפי זכרון , עמי ; 179 שולץ , הארץ הקדושה , עמי ו . 71 . 13 טובלר , דפי זכרון , עמי . 72 . 179 פרומקין , שופט , עמי ; 24-23 שריון , עמי . 73 . 96 ילין , כתבי , א , עמי 224 ( חרני ח , ( עמי 278 ( תרנ"ט ) r לונץ , לוח לתרסייו , יא , עמ' . 223 על התפתחות התאורה בארץ בכלל ראה : אביצור , יום יום , עמ . 74 . 73-69 לונץ , לוח לתרע"א , טז , עמי ; 153 לונץ , ירושלים , ט , תדע"א , עמ' 80 ו ; לונץ , לוח לחרס"ח , יג , עמי 22 ו23- ו . ( ואולם רהיטים משובחים היו עושים מעץ שהובא מקושטא או מאיזמיר . ( את העץ או הפחם היו מביאים העירה על גבי גמלים , והנשים שקנו אותו היו נושאות אותו הביתה על ראשיהן . בגלל יוקר העץ העדיפו את השימוש בפחם . הרבה מתנורי החימום נראו לטובלר משונים מאד,- היו שורפים בהם הבל , החל בגזרי עץ וכלה בשרשים ובבל מיני חמרי בעירה אחרים . נוימן אומר , בי העדר עצים בסביבות ירושלים חייב הבאתם ממקומות אחרים . עץ להסקה — הביאו מסביבות חברון ; עץ לבניה — מעבר לים , ועץ זית , לנגרות — מהר הזיתים . במקום אחר הוא מוסר , כי גם לבישול השתמשו בפחמי עץ , ובתנור מיוחד . לסוף המאה מוסר שריון , בי ההסקה בבתים היתה בפחמי עץ בי נהגו להבעיר אותם בתוך כלי נחושת פתוח , שנקרא 'מנגל ; ' מיתקן כזה שימש גם אצל עשירי העיר .
|
|