|
|
Page:39
בתי העיר וכיפותיה תבונת נוף מיוחדת של העיר , שהרשימה ביותר את הנוסעים המערביים , היתה הצפיפות הרבה של בתי העיר והכיפות הרבות שהתנשאו מעל גגותיהם . מעל כל בית התנשאה לפחות כיפה אחת , ולרוב אף , 3-2 לפי מספר החדרים שבבית . מבנה זה יצר נוף של כיפות , אשר לדברי הנוסעים האציל על העיר הוד מיוחד . כן נראו כל הבתים כאילו התלכדו לגוש בנוי אחד . מי שהגיע לירושלים מדרום יכול היה להבחין מרחוק רק בחומת העיר וב'מצודת דור / וכן בבניין לבן אחד — המנזר הארמני — שהתנשא לגובה רב ונראה עד למרחוק . לעומת זה , מי שהגיע מצפון , ובמיוחד אלה שהשקיפו על ירושלים מעל פסגת הר הזיתים , זכו לראות את המראה הכללי של גוש גגות קמורים , כמעט כולם בגובה אחד . בלט במישוריותו הר הבית , שהזדקרו ממנו כיפות המסגדים כפת הסלע ואל אקצא . מערבה ממנו בלטו כיפות כנסיית הקבר ועוד כמה צריחי מסגדים , ברושים ואי אלה דקלים . לדעת פקסטון נעוצה הסיבה לבניית הגגות בצורת כיפות בהגנה שהם מעניקים מפני הגשם שהיא יעילה יותר מזו של גגות שטוחים . לעומתו מניח רובינסון , ובצדק , כי הכיפות נבנו עקב המחסור בקורות לבניית גגות שטוחים . אורלי , בשנות ה , 70 עומד אף הוא על כך , כי אפיה המזרחי של העיר נובע בראש וראשובה מהמספר העצום של כיפות המתרוממות מעל לקומות העליונות הקובייתיות של בלזיה . כסיבות לצורת בניה זו הוא מציין את המחסור בעצים ואת הצורך למנוע היקוות הגשם על הגגות . אורלי מעיר עוד , כי אין בירושלים גגות משופעים וארובות עשן — אף זאת לא מטעמי יופי , אלא מחוסר עצים לבניה ולהסקה . הכיפות גם מבטיחות קרירות בקיץ . תופעה נוספת שעליה עומדים הנוסעים היא , כי גם הגגות הקמורים שטוחים , יחסית , כך שאפשר להתהלך עליהם . מדרגות מובילות אליהם , וממרביתם ניתן להשקיף על חלקים גדולים של . 55 דיקסון , ב , עמי ; 19-10 תיאור נוסף של רחובות העיר , ראה 1 ו 1 רן , ירושלים שמתחת לפני הקרקע , עמי . 56 . 520 לייט , עמי , 178 סטיוארט , עמי . 57 . 249 פקסטון , עמי ? , 134 רובינסון , מחקרים מקראיים , א , עמי . 329-327 ברבעון יקרן החקר הבריטית / כרך ראשון 869 , ו , עמי 45 ו47- ו ( בריווח וירן בין עמי 260 ל ם , ( 28 אנו מוצאים הסבר זהה לסיבת הבניה של הכיפות וכן תיאור כללי על צורת בניה זו . . 58 אורלי , עמ' . 126-111 שערי הרבעים . סימטאות המחברות רבעים הן כמו "איזור מפורז , " ולא ניתן להם בדרך כלל שם . ואם יש להם שמות , הרי אין אלה שמות מזרחיים מקוריים , אלא שמות שמבקרים זרים קבעום . כאלה הם גם שמות הרחובות החשובים בעיר , כגון רחוב דוד ורחוב "ויא רולורחה , " שאינם בשימוש כלל אצל האוכלוסיה המקומית . פרט לשווקים כל הרחובות אינם מרדפים . פה ושם בולטים סלע חשוף או אבן עתיקה . לא היה צורך בריצוף , כי התנועה ברחובות מועטת ורובה של הולכי רגל בלבד . הריצוף בשווקים הוא , כנראה , קדום ולא נעשו בו תיקונים . בעבר היו סימטאות הבזאר מרוצפות שיש , אך הוא נהרס ונשבר מרוב שימוש , הוא מבריק במקום אחר ומכוסה שבבת בוץ במקום אחר . לאורך כל סימטה נמשכת תעלה פתוחה , שבה "זורמים" במורד הדרך פסולת פירות ובשר רקוב , חתולים מתים וצואת גמלים וחמורים . לא פעם קרה , שכאשר מחמת גודש הפסולת והאשפה נחסמו הסימטאות וסכנת ךבר איימה על העיר , ניתנה הוראה לפתוח את השערים ולתת לצבועים להכנס העירה , כדי שיעשו הם את מלאכת הניקוי . מסתבר שהיו משתמשים באמצעי זה לעתים קרובות , אילולא החשש כי שבטי הבדווים ינצלו את פתיחת השערים בדי להתפרץ העירה ולשלול שלל' .
|
|