|
|
Page:27
מערך העיר צורת העיר העתיקה , מערךהשטח הבנוי שלה , חומתה הנוכחית , שעריה , רחובותיה , שווקיה ורבעיה —כל אלה אינם פרי יצירתה של המאה ה , 19 אלא של תקופות חשובות שקדמו לה בהרבה . לפיכך לא נעסוק בחיבורנו זה בהתפתחות מערך השטח הבנוי של העיר , אלא אך ורק במצבו ובתמורות שחלו בו במרוצת המאה ה . 19 במחצית הראשונה של המאה ה 9 ו הצטמצמה ירושלים בתחומי העיר העתיקה בלבד , ששטחה כ 850 דונם , כולל האיזור הנרחב של הר הבית . את צורתה של העיר העתיקה הגדיר צ . ' ווילסון , חוקר עתיקותיה במאה ה , 19 כך : מעוינון בלתי משובלל , שאורך אלכסונו הארוך ( שכיוונו צפון מזרח —דרום מערב ) פחות מ ו מיל ואורך צלעותיו : הצפונית 3 , 930— רגל , המזרחית 2 , 754— רגל , הדרומית 3 , 245— רגל והמערבית 2 , 086— רגל . השטח בתוך החומות כ 209 . 5 אקר . במאה ה , 19 כבתקופות קודמות , נחלקה העיר העתיקה לרבעים ולשכונות שונות , אלא שלא הרי יישובה במאה זו ביישובה בתקופות קודמות . במרוצת הדורות נשתנה הרכב האוכלוסיה בשכונות וברבעים שונים . כך , למשל , ידוע שבתקופה הצלבנית התרכזו היהודים בצפון מזרחה של העיר , ואילו ברובע היהודי ישבו דווקא נוצרים . נראה שגם השימוש בשמות הרבעים המקובלים היום נפוץ רק מראשית המאה ה לו . טובלר מציין , למשל , שאין למצוא כלל את השמות 'הרובע הארמני' ו'הרובע הנוצרי' בספרות הנוסעים האירופים לפני . 1806 במאה ה 19 היתה החלוקה המקובלת של העיר העתיקה ל 5-4 רבעים . מוסלמי , נוצרי , ארמני ויהודי , ולעתים קרובות מציינים גם את שכונת המוגרבים כרובע נוסף , הרובע המוגרבי . שטח כל אחד מן הרבעים לא היה רבע ממש משטח העיר . הרובע היהודי , למשל , היה מצומצם בהקפו ; יש שצוין שטחו כ 1 / 12 משטח העיר . גם שטחו של הרובע הארמני לא הגיע ל 1 / 4 משטח העיר . מבחינת הרבב אוכלוסייתם לא היו הרבעים אקסקלוסיוויים לחלוטין , אולם הרוב המוחלט של התושבים העדיף לגור בריכוזים עדתיים , כל עדה בשבונתה . מעניין לציין שברובע הנוצרי לא גרו יהודים ; לעומת זאת לא נמנעו מלגור שם בצוותא נוצרים מכיתות שונות , ואפילו מוסלמים מעטים . מאידך גיסא גרו מוסלמים ברובע היהודי ויהודים ברובע המוסלמי . עם גידול . 1 ווילסון , סקר , א , עמי ; 8 ו אקר 4 . 2 = דונם לערך , וכך אנו מגיעים לשטח של 880 דונם בקירוב . . 2 פראוור , א , עמ' , 3 . 553 , 129 , 125 טובלר , רפי זכרון , עמ 26—121 ו . . 4 שם ; וראה גם : בווט , עמ' . 148-147 וראה בעניין זה להלן בדיון על הרבעים השונים , ובמיוחד בדיון על הרובע היהודי . מערך העיר , השטח הבנוי
|
|