|
|
Page:22
ביטאון משלה , וגם בו חומר רב על הארץ ועל ירושלים . גם בביטאון זה פרסם שיק מאמרים רבים . חל ק ממאמריו , וכן מאמרים מפרי עטם של אחרים , פורסמו במקביל באנגלית ובגרמנית בביטאוני שתי החברות . בסוף המאה ה 19 נערכו בירושלים חפירות ארכאולוגיות נוספות , אך לענייננו חשיבותן נופלתבהרבה מזו של קודמותיהן משני טעמים : ראשית , סיכומי החפירות הללו מתרכזים במידה הולכת וגדלה בתוצאות המדעיות של החפירות , ומספרים פחות ופחות על העיר ותושביה בתקופת החפירה ו שנית , לתקופה זו יש בידינו כבר מקורות רבים אחרים , הנותנים תמונה מלאה כמעט על המתרחש בעיר . נזכיר אפוא רק בקצרה אחדות מחפירות אלו , וזאת בעיקר להשלמת הנושא של קידום המחקר הארכאולוגי-היסטורי ער לסוף תקופת דיוננו , פרוץ מלחמת העולם הראשונה . אחר האזורים בירושלים שנערכו בו חפירות ארכאולוגיות חשובות בסוף המאה ה 9 ו הוא איזור הר ציון . ב , 1874 כאשר המסיון האנגלי חפר כאן יסודות לבניין בית ספרו ( הנקרא על שם הבישוף גובאט , ( נחשפו שרידי חומה קדומה בנויה אבני גזית . המהנדס האנגלי מודסליי חקר שרידים אלה , ואף חשף חציבות קדומות במצוק סלעים באותו המקום , שלימים נקרא 'מצוק ציון' או 'מצוק מורסליי . ' ב 894 ו באה לירושלים משלחת ארכאולוגית מטעם 'קרן החקר הבריטית' ובראשה הארכאולוג האמריקני בליס , במטרה לחקור את השטח בהר-ציון ומזרחה לו . בליס חפר סביב הר-ציון , ובתחום בית הספר הפרוטסטנטי חשף את יסודות 'החומה הראשונה' שהקיפה את 'העיר העליונה' בימי הבית השני . בליס חפר גם בסביבת בריכת השילוח וגילה כנסיה קדומה , שנבנתה בשנת 450 בקירוב בידי המלכה הנוצריה ^ ודוקיה , אשת תאודוסיוס קיסר ביזנטיון . אחרי עבודה של 3 שנים חזר בליס לאנגליה ופרסם את תוצאות חפירותיו בספר מיוחד . משלחת ארכאולוגית נוספת שפעלה בירושלים בשנים 1911-1909 היתה המשלחת הבריטית , שנקראה על שם מנהלה 'משלחת פארקר . ' משלחת זו עוררה בזמנה שערוריה : נפוצה שמועה , שהרגיזה מאד את המוסלמים , כי מנהלה חרר דרך מנהרות חשאיות אל חדרים תת קרקעיים נסתרים מתחת למקום המקדש והוציא משם אוצרות יקרים של דור המל ך 39 ! א פארקר ועוזריו עסקו בעיקר בחקר 'עיר דוד . ' תוצאות עבודתם , החשובות להברת העיר המקראית , פורסמו בידי הנזיר ונסן מהמנזר הדומיניקני בירושלים , בספרו על ירושלים , שיצא לאור ב , 1911 בצרפתית ובאנגלית . ולבסוף נזכיר את המשלחת שמימן הברון רוטשילד ' , הנדיב הידוע , ' ואשר בראשה עמר החוקר היהורי צרפתי ריימונד וייל . זו חפרה ב 1913 ב'עיר דוד' וחשפה מנהרות מקומרות ובוכים חצובים-בסלע —כנראה קברים עתיקים , שנשדדו כבר בתקופה קדומה . וייל סבר שגילה את קברי מלכי בית-דוד , והיו שתמכו בסברה זו . החופרים גילו גם כתובת יוונית מעניינת , המספרת על בית כנסת ובית הארחה קדום . עבודת המשלחת הופסקה בפרוץ מלחמת העולם הראשונה וחורשה אחרי המלחמה . 8 ג . רבעון יקרן החקר הבריטית' , ( PEF . QSO ורבעון 'החברה הגרמנית למחקר ארץ ישראל' , ( ZDPV ) ראה ביבליוגרפיה . 9 ג . בליס . חפירות ירושלים . . « 39 בעניין זה ראה ידיעות , יר , תש"ח , עמי ו , 55-5 או ידיעות , מבחר מאמרים , ב , עמי . 40 . 360-357 בדרכם של היסטוריונים צרפתים רבים באותם הימים צרף ונסן לספרו , שהוא בעצם ארכאולוגי היסטורי במהותו , מבוא פיסי נרחב , ובתוך זה מפות גאולוגיות ופיסיות . כן מופיעה בספרו מפה של ירושלים המודרנית ( בפי שציינו כבר . ( ו . 4 וייל , עיר דוד 1920 , ; ראה ביבליוגרפיה ,
|
|