|
|
Page:19
חוקרי העיר במאה ה 19 החוקר המערבי החשוב ביותר בראשית המאה ה , 19 המוסר לנו פרטים רבים על ירושלים , הוא זטצן . חוקר זה אמנם לא היה בקי גדול בעברה של העיר , אולם בזכות גישתו המדעית ועינו החדה תרם תרומה חשובה להכרת ירושלים , במיוחד כפי שנצטיירה בזמן ביקורו . רק לאחר ביקורו החלו נוסעים אחרים מתעניינים בטופוגרפיה-ההיסטורית של העיר . החוקר השני שהניח את היסוד למחקרה המדעי של העיר היה , ללא ספק , אדוארד רובינסון . בספרו ' , מחקרים מקראיים / מקדיש רובינסון תשומת לב רבה לידיעת ירושלים על כל אתריה ההיסטוריים . רובינסון התעניין מאד בעבודותיו של קתרווד , ולספרו צורפה מפת ירושלים בעיבודו של קיפרט . רובינסון חקר את ניקבת השילוח —שהוא מתארה בקווים הדומים לתיאורו המאוחר יותר של דורן — את ה'בליטה' בכותל המערבי , הידועה , על שמו , כ'קשת רובינסון , ' את שרידי החומה השלישית ועוד . ואולם רובינסון לא הסתפק בחקירת ירושלים ההיסטורית , והוא מרבה לתאר את העיר גם כפי שהיתה בזמן ביקורו , את מצב האתרים השונים שבה , את אוכלוסייתה , כלכלתה , מגוריה , אספקת המים שלה , ונושאים נוספים שונים . עם פרסום ספרו של רובינסון התעורר ויכוח חריף , הקשור בסקר הטופוגרפי של ירושלים ובאיתור מקומם של האתרים הקדושים . אחד מיריביו הקיצוניים היה ג'ורג' וויליאמז , שפרסם אף הוא עבודה מקיפה על ירושלים . קרוב לזמן ביקורו של רובינסון סיירו בעיר הציירים דור רוברטס ווויליאם הנרי ברטלט , שהרבו לצייר אתרים ומראות שונים מנופה של ירושלים . חוקר אחר שפעל רבות בהכרת ירושלים הוא טובלר . לראשונה ביקר בה ב . 1835 בספר שפרסם אחרי מסע זה הוא מביע את צערו על כך שאין עורכים חקירות מדעיות בירושלים . לדעתו אסור למנוע חפירות ארכאולוגיות או מחקרים אחרים בנימוקים דתיים או חילוניים , כי 'האמת קדושה מכל ., ' ב 1845 בא טובלר ארצה בשנית . הפעם שהה בירושלים כ 20 שבועות וסייר בעיר ובסביבותיה . פרי עבודתו נדפס במספר פרסומים העוסקים בירושלים . בשנים 857 ו ו1865- שוב ביקר טובלר בירושלים , וכמנהגו במסעותיו הקודמים העלה על הכתב גם את רשמיו וגילוייו בסיורים אלה . מבין הנוסעים ד ^ ד / דים שביקרו בירושלים בשנות ה , 50 ה 40 וה 50 של המאה ה 19 ותרמו אף הם רבות להכרת העיר בתקופה שלפני התעוררותה ופריצתה אל מחוץ לחומות , נזכיר במיוחד את נורוב , מונרו , ג . ' ווילסון , שטראוס , שולץ , סטיוארט ודיקסון , אשר בספריהם מצוי ו . 2 זטצן 4 , כרכים . על זטצן ועבודותיו , ראה , י בן אריה , גילויה מחדש , עמי וג , 41- ובמפורט הרבה יותר : בן אריה , חלוציות מחקרית , עמי 0-95 ל . 22 1 על רובינסון נכתב הרבה . ראה י בן אריה , גילויה מחרש , עמי , 77-69 בליס , חקר ארץ ישראל , עמי 84 ו1223- בנצינגר בתוך : הילפרכט , עמי . 588-585 ג . 2 ציינו כבר , כי בנספח לספר זה הופיעה מפת האדמירלות הבריטית . היחסים בין וויליאמז ורובינסון היו , כנראה , מתוחים ביותר . בהקדמה למהדורה הראשונה של ספרו תקף וויליאמז בחריפות את רובינסון , בין היתר על דעותיו האפיקורסיות לגבי אמיתות המיקום של כנסיית הקבר . רובינסון תקף את וויליאמז , בין היתר על אי הדיוק במפח האדמירלות הבריטית . ראה : בן אריה , מפות , עמי ו . 24 . 7 על רוברטס וברטלט , ראה : בן אריה , גילויה מחדש , עמי -77ו 24-122 , 8 ו . . 25 על טובלר , ראה ! בן אריה , גילויה מחדש ( שם , במפתח ;( בנצינגר , בתוך : הילפרכט , עמי -588ו . 59 בביבליוגרפיה של רוריבט משתרעת רשימת עבודותיו ומאמריו של טובלר על פני $ עמודים ומקיפה ו 5 פרסומים . עמדנו על כך גם לעיל , כי טובלר תרם תרומה חשובה ביותר למיפוי העיר . מתקופת מלחמת העולם הראשונה ומראשית תקופת המנדט הבריטי יש כבר צילומי אוויר של ירושלים , ובמובן מפות נוספות , אך אלה כבר חורגים מתקופת דיוננו .
|
|