sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:6

' חתך רוחב' המנתח את מצבה הסטאטי של העיר בזמן הנתון של המאה ה . 19 מן הצר האחר משתדל הוא להראות 'עיר בראי תקופה , ' לרון במימד הדינאמי , ב'תהליכים האנכיים' שהתקיימו והשתנו לאורך כל אותה מאה . לא הרי ראשיתה של המאה ה 9 ו בירושלים כהרי סופה — ואף לא באמצעיתה . מעקב כרונולוגי אחר השינויים וההתפתחויות במשך הזמן הנחקר הכרחי הוא להבנת ההתפתחויות הגאוגרפיות שאירעו בו , שכן אלו הושפעו וינקו מהשינויים ומההתפתחויות הכלליות של אותו הזמן . חיבור זה הוא , למעשה , המשך לחיבורי הקודם 'ארץ ישראל במאה ה י"ט , גילויה מחדשי . החיבור הקודם היה השלב הראשון בלימור הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל בעת החדשה . מגמתו היתה להעריך את ספרות הנוסעים וחוקרי ארץ ישראל במאה ה 9 ו ותרומתה למחקרה ולידיעתה של הארץ . החיבור הנוכחי הוא שלב מתקדם יותר ; מגמתו למצות את החומר של המקורות הראשוניים של החוקרים , הנוסעים והסופרים , וכל מי שכתב במאה ה 9 ו על נושא התפתחותה של ירושלים באותה המאה . בעוד אשר חיבורנו הקודם נבנה בצורה כרונולוגית — התפתחות החקר לאורך המאה — נכתב החיבור הנוכחי בצורה שונה . בראש וראשונה הוא נחלק לשני חלקים : העיר העתיקה — השטח שבין החומות , והעיר החדשה —השטח שמחוץ לחומות . הגישה הגאוגרפית היסטורית של החיבור היא שהביאה בעצם ( לרגל ריבוי החומר ) לחלוקה זו בין העיר העתיקה והחדשה . שכן מבחינה זו שונים שני החלקים מאד . חלק העיר העתיקה דן בעיר היסטורית עתיקה שאירועי המאה ה 9 ו חרתו בה את רישומם . לעומת זאת חלק העיר החדשה עוסק בצמיחה ובגידול של עיר חדשה הצמודה לעיר עתיקה אך ששטחה היה קורם ריק מכל יישוב . החלק המוגש עתה לקורא עוסק בעיר העתיקה בלבד . חלק זה ממעט לדון בהתפתחויות שחלו בירושלים בסוף המאה , שכן אז כבר התרכזו ההתפתחויות החשובות בעיר שמחוץ לחומות . כדי להשלים את התמונה משתדל הדיון בדרך כלל להגיע עד לסוף התקופה , אך על פי רוב נאמרים הדברים בקצרה בלבד . לעומת זה יתרכז הדיון בחלק השני של החיבור בעיקר במחצית השניה של המאה , שכן אז התנהלה הפעילות העיקרית בשטח שמחוץ לחומות . בלימוד ירושלים של המאה ה 9 ו השתדלנו לעמוד במפורט גם על האווירה של התקופה , וזאת ברוח ההשקפות הגאוגרפיות היסטוריות החדישות , שלפיהן עלינו להכיר היטב את אווירתה של התקופה אם ברצוננו להעמיק בהבנת התהליכים והמאורעות שאירעו בה . רק כך אפשר להבין את התנאים , הנסיבות והגורמים הפועלים במהלך העתים והזמנים בהתפתחותה של עיר או של חבל ארץ . כדי להחיות 'רוח' זו של המאה ה 9 ו בחרנו להרבות בתיאורים ובציטוטים ממקורות התקופה , וכן הבאנו תחריטים מייצגים של נושאים שונים , מבחינות רבות מחזירים אותנו תיאורים והחריטים אלה יותר מכל דבר אחר לאווירת התקופה . הואיל והחיבור נכתב עברית , הרבינו בציטוטים מהמקורות העבריים . אלה עוסקים על פי רוב בנושאים הקשורים ליהודי ירושלים ובמקצת במראה הכללי של העיר . גם בפרקים האחרים העדפנו להביא 'דברים בשם אומרם . ' הרבינו להביא את עיקרי דבריהם של המקורות הרבים בנושאים השונים , אף אם לעתים הם סותרים זה את זה , לפט שיש בהם כדי להעמידנו על בעיות התקופה ועל ראיית העיר בצורות שונות ומגוונות . לענין המקורות יש להדגיש , כי על ירושלים של המאה ה 9 ו ונושאים הקשורים אליה ( התושבים , השלטון , המבנים ועוד ) ישנו מספר עצום של מקורות . הכרה יסודית של הנושאים שצוינו מחייבת לחקרם גם בתקופות קודמות וללמוד גם את המקורות הקשורים אליהם באותן התקופות . לא . 3 פרטים על תפיסה ( Perception ) גאוגרפית היסטורית זו , ראה ; בן אריה , מראה העיר ; נושא לימוד .

יד יצחק בן-צבי


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help