|
|
Page:11
מבוא שכונה איננה אי בודד . היא מושפעת מכוחות חיצוניים , לאומיים ואף גלובליים , ומצבה משפיע מצדו על החברה כולה ומהווה סימפטום לחול" החברה . בפרק זה נבחן תחילה מספר סוגיות במדיניות החברתית הלאומית , נציג את האתגרים שמציגים הגלובאליזציה והשינויים הטכנולוגיים המהירים , ונשקול את תפקידן של אמונות חברתיות - ואת יכולתנו המוגבלת לישם לקחים מניסיון העבר . נדון בדמוקרטיה מקומית ובקהילה , ונשווה בין תוכנית שיקום השכונות בארץ לבין מפעלים שכונתיים בארצות אחרות . אי השוויון והעוני בעולם שישה מיליארד בני אדם חיים בעולם , ויותר ממחציתם חיים בעוני , על פי כל אמת מידה מודרנית . רוב העניים חיים בעולם השלישי , תחת איום קיומי של רעב , אלימות , מחלות , בורות , רודנות , קנאות דתית ומלחמות בין שבטים . העדר זכויות האזרח מחמיר במדינות אלה את הסבל הפיזי . בארצות המפותחות החיים מאוימים פחות , אך אין די בזכויות האזרח כדי להבטיח רווחה . הצמיחה הכלכלית ותוכניות הרווחה בארצות אלה לא הצליחו למנוע את הפערים המתרחבים בין עניים לעשירים . מדינת הרווחה , מאז מלחמת העולם השנייה , תיקנה במידה ניכרת את אי הצדק שיצר התיעוש בארצות המערב , ושאפה "לחסל מחסור , עליבות , בטלה , חולי ובורות . " ואכן , היא מאפשרת לרבים לחיות ברמה פחות או יותר סבירה , אך היא לא מונעת אבטלה , או שכר רעב עבור עבודה בלתי מקצועית , וגם לא את ריכוזי המצוקה במרכזי הערים הגדולות . מדינת הרווחה אינה נותנת מענה לצורך האנושי של סולידריות עם הזולת , ושל שליטה של האדם בגורלו . העוני אינו רק יחסי . הוא מורגש היטב באבטלה , בשכר שאינו מאפשר קיום בכבוד , בדיור עלוב , במשפחות הרוסות , בסטיגמה , פשע וסמים , ובהעדר הזדמנויות לצעירים . לא פחות חשובים ההיבטים הרגשיים הנלווים למצוקת העוני : תחושה ( ומציאות ) של העדר חברותא ותמיכה מהזולת , של חוסר תקווה , ושל חוסר יכולת להשפיע על המצב האישי ועל הסביבה . העוני מחריף בעקבות ההגירה לשכונות עירוניות חדשות
|
|